כיאוגרף

24.5.08

כוריאוגרף/מאיר ס

ערפל חרישי מלחך, לוחש צליל נוגה

עם הנץ השחר, תעלה ותבוא הגבירה

תרעיף היא ביופייה

שזפי הבוקר, עורי, אורי

הכי שוב באור סנוורים

ומחול נקישות, תוק, תוק

מתמזג לו בשאון צעדייך

והם כאילו כרתו ברית, דרוכים לפקודה

אחֲ האור, הוא מכאיב, נע בלי זוז

במעין דוק חרישי, מבליח לרגע, חושף מערומי

מגלה טפחי, שוחק המסד

גופנו שודף נצרב יתום, תר אחר מגן

גופנו שוב חשוף, בצריח חיינו

וכמו כרוב מן הרקיע, בדיוק מחריד

שוקע לו יום ישן, ומשתלט שַר הלַיִל

אור חיוור נסתלק, והיא שבה למעונה

אלומת ניאון מתכתית עיקשת

מכריזה ליל, ליל. ליל

לא צורבת, והיא איננה שזופת

רק נושאת בתרמילה כמוס

ושב חלילה, ונוקפות השעות

ושוב המחול...

והדום הכוריאוגרף נשאר לו מיותם

בושש מלהפציע

הוא בשלו, ממשיל כוכבים אבודים

זורע את הלבנה במרכז התמונה

מחכה לבואו של יום חדש...