יצירות אחרונות
THANK YOU MR.PRESIDENT (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 00:11
התהפוכות שלך (0 תגובות)
שיח אחר /שירים -24/04/2024 21:35
הו קֶרוֹל.. (1 תגובות)
צביקה רז /שירים -24/04/2024 20:57
אנומליה. מתוך ספרי דיו ודופמין (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -24/04/2024 20:10
פסח על שום מה (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/04/2024 16:44
הַשֶּׁקֶט יַפְעִים בִּי שִׁיר - בהקדשה לרבקה עם המונה ליזה (11 תגובות)
אביה /שירים -24/04/2024 07:39
להתראות יקרים! (19 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -24/04/2024 07:28
שִׁיר חָדָשׁ (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -24/04/2024 04:37
פעם יהיה טוב (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/04/2024 23:59
הַשְּׂפָתַיִם שֶׁל הַמּוֹנָה לִיזָה / קְצָת בּוֹרְחֶס קְצָת פִּיאָצוֹלָה ... / (16 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/04/2024 23:46
סיפורים
הזמן עושה את שלו הזמן עושה את שלו ריחות השוק נגלו לאפי, נשימה עמוקה שמחזירה אותי לאותם הימים. אותם הימים היפים ללא הדאגות ללא הפחדים מלבד אותו השכן הזקן שגר בפינת הרחוב אותם, ימי ילדות. החלטתי להמשיך עוד קצת בשוק הסואן להיזכר, לטייל, לספוג מימיני אני שומע את קולות הרוכלים העתיקים "עגבנייה בשלוש.." צועק הוא אל העוברים והשבים. וכמו מתוך חלום נשאנו רגליי עד לפתח בית הכנסת הישן, אותו בית הכנסת אשר חגגתי בו את הגעתי לגיל מצוות, נזכרתי באותן הסוכריות שנזרקו עליי מלמעלה, את הכאב והשמחה, את כאב הסוכריות ואת שמחת הרגע, ניגשתי למקום מושבו של סבי, ליטפתי את שולחן העץ והרגשתי את הזמן עומד מלכת, והנה אני כילד קטן יושב על ברכי סבי "שמע ישראל.. ה' אחד" אומר הקהל בקול גדול ואני, חוזר אחריהם. קול הבכי החזיר אותי לעולמי, הצטערתי בלבי על אותם ימים שהיו לנו פעם אותם, ימי ילדות מאושרים. והמשכתי ועליתי לבית סבי, תמיד אהבתי לבוא אל ביתו לשחק איתו דמקה או סתם לשמוע את סיפורי העבר, דפקתי קלות בדלת, אך ידעתי שאין צורך בזה, סבא בוודאי מחכה לי. באותו המקום ובאותה השעה, כנראה שלא מש מביתו עד הגיעי אליו בכל שבוע באותו היום. המוזיקה הלכה והתגברה, הלכה והשתנתה עם הזמנים, נאנחתי קלות, היום זמנים יפים פעם, אני זוכר. כל מנגינה הייתה פשוטה וחודרת לעמוק הנשמה, אני כבר אינני מבין את הצעירים של היום, חיים במרוץ אחר הזמן. קול הדפיקה המיוחל הגיע, לבשתי את מעילי רחב השוליים והתקרבתי בצעדים כושלים אל הדלת. סבא! קראתי בקול. היום, התרגשתי עוד יותר. שב סבא, שב לאט לאט אנחנו לא ממהרים לשום מקום. והזמן כמו עמד מלכת תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |