שירים

בהתקדש יום (הטלית של אבי)

 

בהתקדש יום,

נורא היום נורא המקום,

והקהל רכונים נטויים

עיניהם נישאות,

בקולם תחינה בעת תפילה,

קול נדרי בהיפתח

ונעילה באחריתה.

 

מה נורא היום, מה נורא המקום,

ובקהל ניצב גם אבי,

כה איתן כה חסון,

ואני בצלו בצל תפילתו

כה נפחד כה קטון.

 

בעוד ליבו נישא בתפילה

הניח ידו על כתפי,

ובקצות טליתו, ( אשר לי הוריש במותו)

כיסה את גווי וראשי.

 

כחלוף הימים,

ביום בריתו של נכדי,

עטפתיו בטלית מורשת אבי,

כבני, כנכדי כאני עצמי.

 

ניחוחו של אבי והעיתים החולפים

הקיפוני סביב דוממים מביטים

כאשר היינו אבי, אני, בתי ונכדי,

קשורים בגלידי טליתות
בחבלי השנים בקשר דורות
 
© כל הזכויות שמורות
                       

תגובות