איך יודעים

כשקטנים

לא יודעים מה מותר ומה אסור

פשוט מנסים

אם אמא עדיין מחייכת

ממשיכים

כשגדולים

איך יודעים?

יש את אלה המנתחים

אם החולה לא מת

ממשיכים

יש כאלה פילוסופים

שסתם את הפרשנות מפרשים..

יש את אלה שקודם עושים

אח"כ עם התוצאות מתמודדים

אולי גם רק אח"כ מתחילות המחשבות

מה היה אילו ומה היו התוצאות...

לרוב הן הנשים המאוהבות בדיאלוג

(וזאת לא אמירה שוביניסטית ואין בה שום כוונות)

אם מולן ניצב אחד מבני המין השני

במהרה מתגלה מונולוג חד כיווני

אימפרוביזציה – לאלופי האלופים!

יש את אלה שגם את האלתור מתכננים

יש העומדים מול המראה שואלים ולעצמם עונים

דווקא נשמע די קל כשרק את עצמם מרצים..

הרואים את הנולד – זה....לא כל אחד יכול

ויש את בת היענה

אני לא רואה ולא רואים אותי

(כי הראש שלהם תקוע עמוק עמוק בחול)

לאלה שיש אלוהים אין שאלות

הכל ברור ומוסכם על גבי שני הלוחות

ויש מדענים כל כך גאונים

שיש להם תשובות ובכל זאת מחפשים...

ובתוך כל אלה יש אותי

יש ימים שאני מאלתר ויש ימים שאני נשי

ולא בכל יום שעובר אני יודע מה אסור ומה מותר

אבל היום – מכל הימים

אני פשוט רוצה להיות חופשי.