חצי הכוס המלאה

איך את יודעת

תמיד

להגיד את המילים הנכונות

ותמיד

בזמן המתאים

איך את שובה אותי בקסמיך

שובה בחיוך,

במבטים

הולך כגיבור

מנפח חזה

כאביר שיצא מסיפור מחזה

מגע בפנייך מערפל לבטים

מותיר אותי ילד מהופנט

בלי מילים

לא אוכל להתחייב לך

לא יותר ממה שעכשיו

ואולי זה הפער המתעצם בינינו

מבטך הופך נעלב

וביקשת ממני דבר

ונתתי

וציווית עליי

בלי היסוס הצדעתי

אהבת מדיי

אולי נחנקתי

איך סובב העולם למשמע מילתך

אוי איך שאני הסתובבתי...

באמת שאוהב אותך

באמת

ורוצה לעטוף אותך

לנצח

אבל לא יכול

לא יכול

והבנת את זה כבר, לבטח

אז עכשיו את נפרדת ממני

כמו מקדימה תרופה למכה

למה לא תוכלי להסתפק בינתיים

בחצי הכוס המלאה.