חזרה ליצירות
שירים

אישה מול הראי

דוד.ס | (26/02/2009 08:12) | 74 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
כמה עצוב היופי שנעלם
כל בקר מול הראי מתאפרת ,
בסומק ופודרה להעלים את הקמטים
עצוב מאד שאיני עוד זוהרת .
 
לזכור שאיני יותר בגיל עשרים ,
הכאב מגיע והצער יותר משפיע.
הבל היופי , הוא הולך ונעלם .
הראי מראה ועלי משפיע.
 
הראי אינו משקר , אמת דובר .
רק הים והשמים נשארים כחולים,
לעד לא משתנים והים תמיד נושק לשמים,
זו האהבה והיופי שתמיד נושקים ולא משתניםן.
 
צריך לדעת שהיופי לא נשאר לעולמים,
תמיד עמדי מול הראי וראי שפניך משתנים.
האהבה והיופי כמו יום שהולך ונעלם.
אין מה לעשות זו דרך החיים.
 
הלב כואב ומתכווץ שרואה עצמי מול הראי ,
הזכרונות עולים ומולך ראי אני נזכרת,
כל גופי קפלים קפלים ופניי קמטים.
צריך לקבל את המציאות בהביטי אליך ראי ראי...
 
מוקדש לכל הנשים באשר הם זה שיר התעוררות ...
כל הזכויות שמורות לדוד סוויסה וילדיו.
 

תגובות

חזרה ליצירות