שירים

חיי מדבר

פה זה הישימון, יבש ממש.

הגשם כבר מזמן נטש.

 

על מצעו הקוצני והדליל משהו

קומץ יצורים עדיין לא תשו.

מכרסם במחילתו, נחש מרשרש,

הכל חלק מהנוף המִטשטש.

עקרב נס מאימת סופת חול,

מתערבלת, מסתעפת, כבר מאתמול.

נווה חיים, סוף סוף ישועה,

בעצם מתברר, זו פטה מורגנה.

הדיונות שיצרו הרוחות

מחפות על מישורי המיתות.

תלים שעיצבו השנים

יוצרים צללים נדירים.

ולמרות תורת המיעוט השלטת

גם קצת עננת מנחמת.

 

למרבה התדהמה,

פתאום עננים יתקדרו והצפה.

ציפורים יתורו אחר מסתור בטוח,

יבגדו ברוח.

וקקטוסים כגודלו של עץ יספחו

מה שכל כך לו שיוועו.

מים,

במדבר העוין הנושק לשמיים.

תגובות