סיפורים

ספינת האהבה

 

 

 

שמים מוארים באור כוכבים,לבנה מדממת שוקעת בספרד,זוגות זוגות מתאספים עולים לאוניית האהבה,חולקים אותו חלום ,אותו גורל שם למטה, רק רוצים לקום זה לצד זה,לטעום טעם של בוקר,להריח ריח של שמחה ולשמוע רק לשמוע את הילדים מהסמטא.

 

אצלו זה לא כך, הוא לא מפליג לעולם אחר,שקוע בקרקע,מסתובב ברחובות מנסה להתאים את עצמו לשגרה,פעם הוא ליצן שמחלק בלונים לילדים,אותם ילדים שאצלו הם רק חלום, הזיה, פעם אחרת הוא אוסף בקבוקים, הוא אוהב את רעשם כשהם מתגרדים על המדרכה תכף ומתנפצים, כך הוא מנסה לגרד את חייו לבד.

 

לפעמים הוא רואה זוג טרי מאוהב עומד אל מול ספסלו,מחכה לקול סימן להפלגתה של ספינת האוהבים, תמיד הם נוטשים אותו לבד,לעיתים הוא חולם איך זה יהיה להצטרף לצד השני,לתוך הספינה גם אם זה לבד רק לראות, להרגיש, לחוות, תמיד החלום מתנפץ בבקבוק בירה חסר תחתית, כזה הוא חסר תחתית, בלי עתיד !

 

דווקא פעם היה לו ראש אומנותי, היה מצייר נשים וגברים, יוצר אהבות על דף נייר,אנשים, בעיקר אוהבים היו נהנים לצפות בציוריו ובכישרונו, היו מדמיינים את עצמם עפים אל על נשאים ברוח לארץ החלומות וחוזרים עם מתנה בשבילו, אף אחת לא התאימה לו,אף אחת לא ריגשה, עד שהיא הגיעה,נסיכת חלומותיו.

 

פעם אחת הגיעה אחרת ,שערה הפזור הנישא על הרוח,ממש כמפלס דרכו אל הספינה,גופה החטוב משך אותו אליה בחוזקה כמבקש שיבוא רק יבקש את ידה ויצעדו לעבר ספינת החלומות,עני שקד בישרו על אופייה הנעים,ידה העדינה הושטה לעברו בחינניות שכזו והוא הוא נשאר קפוא במקומו,הייתכן שסירב להגיע אל האושר, הייתכן ?

 

אולי אושרו מצוי באותם הילדים שאצחיק יום אחרי יום, אולי האהבה שלו היא לא בדמותה של פייה או נסיכה אלא בדמות רגילה שציפתה לו בבית בגעגועים גם לאחר מספר שנים כה רב של נישואים, אולי עולם החלומות אצלו זו לא עוד פנטזיה של ספינות אהבה שנסחפות בחסות משבי הרוח אל הירח בשקיעה מדממת.

 

ובכן הוא היה נשוי עד לא מזמן, נסיכת חלומותיו עזבה אותו לבד, אחרי כול כך הרבה זמן של זוגיות ,אהבה וחלומות, חלומות על ילדים,ציוץ ציפורים וריח של שמחה, היום הוא שמח למרות הכול,הוא יודע שזמנו לא ארוך,שיום יבוא וגם הוא יעלה למעלה,אל השקיעה ממש כמותה כמו כול האוהבים ...

 

היום בו גם הוא יוכל לחייך באמת ! 

 

 

 

תגובות