שירים

מחשבות פסיכו-חלאה

אני מיישיר מבט
מחלון אוטובוס
לשדות רייקים שנודו מהציבור
כמוני
 
"פה קבור החופש"
אני חושב לי
אך האוטו הגדול בשלו-במסעו
כשתחושותי הן של מובל
למחנות ההשמדה.
 
בדידות-בדרך כלל מובילה אותי
למחשבות ומיד קופץ למחוז החיוכים
לאסוף אחד או שניים שאלו יחצצו
ביני לאלימות מחשבתית העשויה להתממש.
 
להיות לבד איתי
מפחיד מי שלא אף פעם,
היו או לא היו?
בלי)ל)
הקוקטיילים לקחני לשדה השיכחה
בממלכות המחשכים.
 
אין כמו למות בחיק המשפחה
אחרי השמדה עצמית של גוף
עם חבריו בחיק הטבע,
יצר בבוני גשמי שבא על סיפוקו וזה הכל.
 
מסתופף את תוככי לכותרות
בתיאום למאניה-לפרוק מעלליה
ולקבל על כך צידוק,
בנתיים מקשיב לאנוכי על כל שגיונותיו
יוצר משבר באהבה ביננו.
 
כשאחשוק בילד
אדאג קודם לסדר כמה פרטים טכניים, יבשים
במשרדים של עדן,
כמה יסבול? מתי ימות? ואיך?
רצוי בלי ייסורים על חזה ענק
של בלונדינית ריקנית.
 
כשחש בבחילות עזות
חושב-אולי רוצה הנפש
להקיא חיים החוצה
אך רק פולט עיסות אשפה אורגנית
שתפעלה שקי הורמונים
שנשחקים בחלוף הזמן.
 
דם-ונפש-דם-ונפש-דם-ונפש
אני יודע רק על-כימייה-ודם-כימייה ודם-כימייה ודם
 
אני מסתודד בטורים טורים
של אנשים מושכים נייר
עליו המספרים עם תמונות של חשובים
מעתה קבעתי:
נשלם באבנים
אנשים ישלמו עבור כניסה
חופשית, ראשונית, בלעדית
לחוף הים
 וכסף עצמו ישמש ככלי הרצח
לא מניע.
 
ואני מפנטז-לא עלייך
כי אם על הדבר הבא:
 
סופו של יום
חוזר עייף
מנקה בגדים
חד פעמיים לפני שישרפו בדם ואש
לא שהזדקקתי לאהבתך שהיא תשוקה בלבד
גם כך.
 
עוד חיי חלאה
שהחלו טוב
נחרטו כהבל על ציר הזמן.
 
 
.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

תגובות