אישה

ברוך שעשני כרצונו

גאה ומאושרת על כישרונו

אולי בעצב אלד בנים

אך בשמחה אתן להם חיים

אישה בונה אישה הורסת

כל לבנה שהייתה על הקיר קורסת

יש בה בינה לבנייה לתת עד אין סוף

וכוח כמו של ים בסערה אחת לשטוף

אישה היא מלכות שמיים

אצילה, יפת מראה ועיניים

ליבה הוא צמר גפן עטוף זולג דמעות

ככה הן נשים,  כמיתרי כינור רגישות

יש משהו נסתר ואפל בכל אחת

סוד הקסם המושך אליהן כל אחד

גופה הוא הר געש ובתוכו לבה בוערת

רק צריך לדעת איפה ואיך אז היא סוערת

כאישה לאישה אומר היי אצילה בדרכייך

רסן פה וטוב הלב ימגנטו את האושר אלייך

וכאישה לגבר אומר,  לכבד ולאהוב זה הסוד