אברם אבי האומות. סיפור מורשת

מסיפור התנ"ך  לעוללים רכים

איך מְלאך לבך

להשליך אחרי גווך

במדבר הלוהט-

את הגר הגוועת

ועוללה  היונק?

איך לא שעית?

להגר הכורעת מולך

אוחזת בכנף מעילך,

מתחננת על חייה וחיי עוללה,

"אל תלך אהובי

אל תפקירנו למות במדבר"

איך האצת סוסך אל האופק.

בעוד עיניה כלות....

......

והיא שומעת צווחות העולל

מייחלת  למותו ...

הוי  קלון האב -

הוי זְדון הצרה.

קללת עולם תרבוץ על הארץ

רווית שנאת אחים שהנחלת- 

שנאה צהובה ויוקדת

כמדבר ההוא.

כי  נחתם גורלנו .  

ולנצח

תאכל החרב

      המתהפכת

          את ישראל

                 וישמעאל      13.4.06