סיפורים

רפאל

 

רפאל
מבוסס על מקרה אמיתי

 

"את לא תביני מותק ,זה עניין של מלאכים" הוא ניחם אותה בעודה זועקת בקולה בצעקה קורעת שערי שמיים,"למה,למה דווקא אותה, למה ?", בתוכו הוא ידע חייו השתנו לעד ממש כמו חייה של משפחתו,משפחה שלמה שאיבדה פעוטה שהסתבכה בבטנה של אמה אך קיבלה ילד "מיוחד" ששרד לידה עכורה מדם ודחיפות, הילד איך לא קיבל את שמו של סבו אך באופן סימבולי גם את שמו של המלאך הממונה על הרפואה ביהדות ,רפאל ,כל כך סימבולי שזה עתה אותה רפואה לא התגברה על קשיי לידה ואיבדה פעוטה זעירה.

 

שמוליק כלל לא הבין למה כולם בוכים ועצובים הרי כרגע נולד לו אח קטן ,אח קטן ממנו בחמש שנים ,אח שהוא יוכל לשחק איתו ביום יום ,יוכל לגדל אותו ,לעזור לאימא ולשמור עליו בגנים בזמן שאימא מדברת עם חברות בגן,נכון זה לא כיף שכל תשומת הלב תופנה לרפאל בגלל היותו קטן אבל זו לא סיבה לבכות,אז הוא קצת יהיה רכושני לדברים קצת ישתדל יותר כדי לקבל תשומת לב מהוריו העסוקים, הוא לא ידע שברגע שרפאל יצא הוא איבד עוד אחות עוד אחריות עוד מישהו לשחק איתו,אילו היה יודע את זה הוא לא היה מקשה על הוריו בגידולו של הרך,אלא עוזר יותר כדי להשכיח מהם את האבדה.

 

רפאל כמו המלאך זרח בילדותו,השתדל לגחך תמיד לצחוק,לעשות פרצופים וקולות מצחיקים ממש כמו כל ילד רגיל ,גם הוריו חשבו שהוא התינוק הכי מיוחד עלי אדמה ובכן בגיל חצי שנה רפאל אובחן ככזה כילד "מיוחד" עם מגבלות,ראשו הגדול הסגיר את מחלתו,ההורים כלל לא ידעו על כך,נכון שהלידה הייתה קשה אך שום דבר לא התריעה על כך שילדם יאובחן כמשותק מוחין, "מפגר" ו"מיוחד" מכל תינוק נורמאלי, אבחנה זו רק חיזקה את אמונתם של המשפחה שזה מה שאלוהים נתן אם זה צריך להתמודד ובדרך הטובה ביותר.

 

עם השנים התגלו עוד ועוד מוגבלויות אצל רפאל , גפיו וידיו נעו אך בחוסר דיוק מובלט ראשו בלט ביחס לגופו הזעום מילותיו נבלעו ולא הובנו,אך שום דבר לא פגע באהבת המשפחה שהתרחבה עם השנים את רפאל, משפחתו סיפקה לו את כל הנדרש על מנת להקל עליו את חייו, על מנת להקנות לו ערכים של שמחה ואושר ובכדי להראות לכל העולם שניתן להסתדר ולא צריך לאבד תקווה ואמונה גם בזמנים קשים, אומנם המשפחה קיבלה עזרה כלכלית על מנת להצליח בדרכם ואפילו הצמידה לרפאל כלב נחייה מסוג לברדור אשר מתריע למשפחה לפני התקף אפילפסיה, אך זקוקה הרבה אמונה באדם כדי להתגבר על קושי כזה גדול בלידה אחת ,בלעדיה המשפחה לא הייתה טסה לטיפולים בהונגריה ושוהה שם למשך שנה וחצי רק בגלל קמצוץ תקווה שיש טיפולים שיאפשרו לרפאל ללכת בכוחות עצמו.

 

בביקורי הראשון שלי בבית המשפחה,בערב שישי לפני לא הרבה זמן, רפאל מקבל אותי בחיוך רחב וישר שואל לשמי,מספר לי ששמו הוא רפאל, שאביו ודודו משחקים שש-בש ,הוא נראה עסוק במשחק עוד יותר מהם ,רק סיפורים שנכנסים למוחו על משה ועל זה שהוא ראה את משה ביום זה וזה,מרפים ממבטו במשחק ,"בכלל משה גורם לרפאל לצחוק ולחייך" אימו אומרת לי בשקט כדי שלא ישמע,אך איך אומרים שנפגעת פעולה אחת מתגברת פעולה אחרת ,שמיעתו חדה,הוא אומר את זה בקול כדי שכולנו נצחק, ייתכן שזה עניין של מלאכים אך יש כמה מהם כאן איתנו פה על אדמת הארץ צריך רק להאמין בהם, לתת להם לחשוב שהם מיוחדים, לגרום להם לחייך בכדי שאנו נוכל לחייך מהפשטות שבהם.

 

                                 

 

        אנא אל תסתכלו במגרעות של האחר אלא נסו לחפש את הייחודיות שבו .

תגובות