שירים

הדרך בה לא בחרתי

היה היו שתי דרכים, זאת בה לא בחרתי וזו שעליה אני הולך.

הדרך עליה אני הולך הלכו בה בעבר.

אך זו עודנה יפה, משורעת עלים וחצץ בצדדים.

את סופה לא ניתן לראות, אך דיברו עליו לעולם.

בוא נניח שאין זה סוף הסיפור, ובעצם ישנם עוד הרבה היה היו.

עוד אלף לפחות, לכל אחד מאיתנו.

ולכל אחד יש דרך בה לא בחר.

כך אני, הולך בה קדימה ופוזל לצדדים לעיתים.

והנה באמצע השביל, היפה, המואר.

עומד בנאדם לפני.

בגבו המתלבט ניתן לראות שעליו להחליט – גם הוא, את איזו מהדרכים להעליב.

וגם הלה בחר באחת והשניה הותיר לעולם, או לא לעולם?

שמעתי סיפור על חרש-עיוור-שהולך-תמיד-קדימה שהיה בדרכי שלי לא מכבר,

ומת מאושר בסופה, כי רק בה בחר.

תגובות