סיפורים

שמואל מהסופר

שמואל עם הכרס מאוד אהב ללכת לסופר בשעות העומס, אז הוא היה הולך לשם הרבה. הוא אהב ללכת, כי הוא תמיד הצליח לשים את העגלה שלו במקומות מאוד אסטרטגיים, והעגלה שלו מעולם לא הפריעה לעגלה של מישהו, וזה גרם לו לתחושה של סיפוק.
מצד שני, שמואל לא אהב ללכת לסופר, כי הוא היה מתעצבן על אנשים שלא יודעים לשים את העגלה שלהם במקום אסטרטגי.
הוא היה מתעצבן הרבה.
מכיוון ששמואל היה הולך לסופר הרבה, הוא הכיר את העובדים שם, והיה משוחח איתם ואומר להם שלום.
פעם אחת הוא שוחח עם בחורה השחורה והרזה מהמחלקה של הקוסמטיקה, כי שמואל חיפש טמפונים לאשתו, והוא לא ידע איפה למצוא אותם. והבחורה השחורה והנמוכה הייתה ממש חמודה, וגם ייעצה לו באיכות הטמפונים.
אחר כך הבחורה השחורה עם התלתלים סיפרה לו שהיא הכירה בחור לבן וגבוה, ויכול להיות שהם יעברו לגור ביחד.
שמואל היה שמח ומודאג, כי הוא חשב שזה מוזר שהם כבר עוברים לגור ביחד, אבל הוא לא חשב על זה הרבה, כי הוא כבר נפרד מהאישה השחורה עם השיניים הלבנות ועם החבר הלבן והשרירי, והתחיל לחפש איפה לשים את העגלה.
יומיים אחרי זה שמואל שוב הלך לסופר, כי עכשיו לאשתו נגמר הדאודורנט, והיה לו ברור שזה רק לטובותו שלו ללכת ולקנות את הדאודורנט הורוד והנושם שלא עושה ניסויים בבעלי חיים. וגם כי הוא רצה ללכת לסופר.
גם הפעם שמואל לא ידע איפה לחפש, אז הוא חיפש את הבחורה השחורה והנמוכה והרזה ועם התלתלים ועם השיניים הלבנות ועם החבר הלבן והגבוה והשרירי, והוא ראה אותה עם פנס בעין. שמואל חשב מיד על החבר הלבן והגבוה והשרירי והחזק, והתחיל לכעוס יותר מאשר שהוא כועס כשהוא רואה אנשים ששמים את העגלה שלהם במקומות לא אסטרטגיים.
אז שמואל שאל אותה, והיא אמרה שאחותה קטנה נמצאת עכשיו בגיל ההתבגרות, והיא עצבנית, והן הלכו מכות. ואז שמואל שם לב שהפנס באמת קטן, אז הוא נרגע, וקנה את הדאודורנט הורוד והנושם שלא עושה ניסויים בבעלי חיים, שם את העגלה במקום אסטרטגי והמשיך בקניות.
אחרי שבועיים שמואל שוב הלך לסופר, והוא לא היה צריך כלום ממחלקת הקוסמטיקה, אבל הוא הלך לשם בכל מקרה. במחלקת הקוסמטיקה שמואל ראה בחורה לבנה וגבוהה, ושמנה, ועם שיער חלק ושיניים של מעשנת, אז הוא ניגש אליה ושאל איפה הבחורה השחורה והנמוכה והרזה ועם התלתלים ועם השיניים הלבנות, והבחורה הלבנה אמרה שיום אחד הגיע לפה בחור לבן וגבוה ושרירי וחזק, ואם לשאול אותה, אז גם קצת מפחיד, ולקח אותה ברכב, והיא נראתה מאוד מאוד שמחה, אבל מאז לא ראו אותה.
 
שמואל היה עצוב, ואז הוא ראה מקום מעולה לשים בו את העגלה, אז הוא הלך ושם אותה שם, והרגיש תחושה של סיפוק.

תגובות