יצירות אחרונות
התחלות וסופים (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -28/03/2024 21:34
שיר השבוע - כבר אביב (1 תגובות)
לנה /שירים -28/03/2024 21:33
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (8 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
כוח המילים (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/03/2024 08:51
ימים נטולי חמלה (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -28/03/2024 07:01
בלי להבין שפתו (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/03/2024 06:38
בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/03/2024 03:06
עמלקים עליך ישראל (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -27/03/2024 23:41
שירים
שתי נשמות, שני לבבות, שתי אהבות.לא... זה פשוט לא יכול להימשך ככה. למה דווקא אני? למה
דווקא הוא? למה דווקא אנחנו ולמה דווקא ככה? התעללות. זאת התעללות, נפשית, פיזית,
רגשית, מוחית, רוחנית. התעללות במלוא מובנה. במלוא פארה. במלוא כאבה. אתה כאן, אתה
לידי, אני מרגישה אותך, אני רוצה לחבק אותך, אני רוצה לנשק אותך, אני רוצה שתתן לי
הרגשה שלעולם לא תעזוב, אבל אני לא יכולה. כי זה לא אתה. רק ליבך פועם לידי, רק
נפשך לוחשת לי בעדינות שאוהבת אותי. אני מצטערת, אבל אני כולי שייכת לך. זה הוא לא
רק צורך נפשי להיות בקרבתך, זה הוא צורך פיזי. כל יום להתעורר ולראות מול עיניי חיזיון שאתה לידי, וכל יום להירדם ולקוות לחלום עלייך, שאתה איתי. כל שנייה תיכנס לראשי ותפריע לי לחשוב. תפריע לי לנשום, לחיות, לאהוב. התרגלתי כבר להיות כלואה בתוך כלוב. זה הוא כלוב של תקווה, אך מדמעותיי כולו כבר רטוב. אין שנייה בה אני לא מתפללת לנס, שפתאום תיכנס לחדרי, עם זר שושנים לבנים, תגיד לי כבר הכול, תגיד לי אתה, פנים מול פנים. מה זה נותן לי שלבך שייך לי?... אתה רחוק מדיי, אתה
אפילו לא יודע, אתה לא מכיר אותי, לא יודע את שמי. טוען שאתה מחפש אותי.. שאתה
רואה אותי בכל לילה כאשר אתה לבדך ישן... טוען שצריך אותי.. שבלעדיי לא תשרוד. אתה
כמוני, רוצה להיות כמה שיותר קרוב. מבחינתך הכול טוב, נו ברור, ככה נוח לך. המוח
שלך אי שם, בקצה האחר של העולם, מוטרד מדברים אחרים, מוטרד מחיים נפרדים. ולי שום דבר לא יוצא מכך, אני שומרת על נשמתך כאן איתי,
וכולם טוענים שאני הוא מלאך.. ליבי לא לבן, הוא לא מחזיר את הכול, ליבי הוא שחור, הוא בולע סבל, הוא חם וכואב, הוא שורף יותר בכל פעימה, עוד שריטה נוצרת בכל נשימה, חסרת כוח אני... לא רוצה.. זה לא כיף... מיליוני אחרות רוצות להיות במקומי, אילו רק היו הן
יודעות שליבך שוכן בתוכי, מיליוני אחרות בכוונות לרצוח אותי, על כך שאתה, רק אתה,
לא אחר, רק אתה הוא שלי. ואני מתלוננת, בוכה מתייסרת, שכואב לי מהסיבה שאתה כאן
איתי. מגנט מול מגנט, כך אנחנו קרובים, אך לא נצמדים, הכוחות
משתגעים, כל אחד משתוקק לאיחוד הצפוי, כל אחד מתעקש שלשני הוא ראוי, כל אחד מאיתנו
הוא חצי לב, חצי דהוי, כל אחד מאיתנו לבד כאן, כל אחד לא רצוי... הזכויות שמורות. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |