שירים

היו היה פעם

 
 
היו היה פעם
ילד וילדה.
 
ביום של תחילת השנה
הילדה הגיעה לכיתה,
היא ראתה לראשונה
את הילד עומד, ממש מולה.
 
לילד היו תלתלים שחורים,
שחורים- יפים,
והילדה לבשה חולצה
עם חצאית בלי פרחים.
 
 
שבוע אחרי שבוע
הילדים היו נפגשים.
 
ביום אחד ומיוחד
הילד ישב וכתב לילדה
דברים חמים, יפים ומאוד
מעודדים.
 
הילדה הקטנה התרגשה
עד מאוד,
והתחילה להזיל דמעה אחר דמעה
שבסוף הצטברו והפכו לים של דמעות.
 
הילדה הקטנה והתמימה
לא העלתה אף פעם בדעתה
כי תקבל ממנו את אותן המילים
שכנראה היו חסרות
לה מאוד בחיים.
המילים שכנראה באו כדי למלות
בתוכה את החללים הריקים.
 
דווקא דרך הילד הזה
שנראה כאילו רחוק ממנה,
מרחקים עצומים
למדה הילדה שלהאמין בעצמך
זה המהות של להצליח בגדול
בחיים. 
 
מאז, עברו ימים רבים רבים,
וכך הגיעה סופה של השנה המיוחדת
מכל השנים.
הילדה צעדה לאותה הכיתה שבו נפגשו הילדים
בדרכה לשם ראתה את הילד עומד ממש מולה-
הילד הזה עם התלתלים השחורים השחורים.
  והיא חשבה בליבה כי סביר להניח כי זאת 
הפעם האחרונה שהם בעצם מתראים.
 
 
 
 
**לפעמים אנחנו לומדים ומקבלים את
הדברים החשובים בחיים 
דווקא מאלה שאנחנו הכי פחות מצפים**
 

תגובות