יצירות אחרונות
בְּשׂוֹרַת יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא/ מאת: אהובה קליין (c) (0 תגובות)
אהובה קליין /שירים -29/03/2024 16:48
פניו חרוטות בליבי - לאהרון אלמוג באהבה (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -29/03/2024 07:15
בְּלֵב הַנֶּפֶשׁ (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -29/03/2024 03:09
התחלות וסופים (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -28/03/2024 21:34
שיר השבוע - כבר אביב (4 תגובות)
*לנה* /שירים -28/03/2024 21:33
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (10 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (11 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
שירים
הרבה מללהרבה מלל זוחל בדרכים העקלקלות על הכבישים ועל החולות, המנודים מתגבש בשקט האורות הבודדים.. הרבה מלל רץ רץ על רקע ימים ושקיעות משכשך רגליו הזעירות הרצוצות סופק כפותיו המאובקות אבל של הרבה מלל המתפזר לכל אורך ורוחב השמיים מנצנץ קורץ לנו בלילות. הרבה מלל דוהר בכבישים על הקווים הלבנים שעליהם אף אחד לא שם רגלו אף אחד חוץ מ.. הרבה מלל, שמטיל חליפתו על שולי הדרך עייף הוא וכבדה עליו המעטפת לימים אולי אדם ימצא זו ואולי ילבש הוא חליפה של הרבה מלל מתקדם בין הקווים ובין האורות הכבים כבישים על כבישים ותנועה זוחל בין המכוניות המשומנות היטב הוא משתדל לעבור במקומות שבהם הצפירות לא רבות והמוזיקה לא רועשת כשמשפחות ייגעות נוסעות בדממת אוהבים בכאבי משקעים ובהרהורי שנים ושם הוא שוחה כדולפין מאושר מצטחק מחלץ איבריו מביט מבין החלונות לראות האנשים ישנים כמעט כולם לפחות אך אולי אחד מתבונן החוצה בהרהורי שקיעה ואולי הרבה מלל ישאיר לו מתנה בעוזבו- קצת מלל. ואז ילך לדרכו. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |