יצירות אחרונות
תחת שמי אדוני (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -19/04/2024 18:01
הַנָּבִיא מַלְאָכִי –מֶסֶר לְיִשְׂרָאֵל/ אהובה קליין (c) (3 תגובות)
אהובה קליין /שירים -19/04/2024 16:21
בארץ ההפך (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -19/04/2024 11:04
לא ממש ברוח (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -19/04/2024 08:55
אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -19/04/2024 03:19
הערכה עצמית (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -18/04/2024 21:35
שיר השבוע - תפְזוּרוֹת (12 תגובות)
אלה לי /שירים -18/04/2024 21:33
שפה מיוחדת (5 תגובות)
*לנה* /שירים -18/04/2024 17:35
סיפורים
הקשיש והתיק הקשיש והתיק אני נוסעת כל יום באוטובוס מביתי למקום העבודה שלי כמו גם למקומות אחרים. נדמה לי שאין כמו זמן ההמתנה לאוטובוס וזמן הנסיעה כדי להכיר כל מיני אנשים. לפעמים ממתינות איתי שלוש קשישות שזה עתה סיימו התעמלות במכון כושר, שיערן רטוב עדיין, והן משוחחות ביניהן על השחייה בבריכה, על פלדנקרייז ועל כל מה שיכול להועיל לחיזוק עצמותיהן. בימי חמישי ממתין איתנו זוג קשישים אחרי שערכו קניות במינימרקט השכונתי, ואני חושבת לעצמי שהזוג הזה עושה הכל ביחד, ושלבטח היו להם חיי זוגיות נפלאים. ויש גם נערים ונערות שמידי פעם ממתינים בתחנה. הם די קולניים ודרך שיחותיהם אפשר להכיר את כל הנושאים שמעניינים אותם. בקיץ האחרון הצטרף לנסיעה קשיש שהחזיק בידו תיק, ובפעם הראשונה שראיתיו, מתקשה להרימו אל האוטובוס, הצעתי לו עזרה והוא הסכים. הרמתי את התיק וכמעט קרסתי מכובד משקלו. שאלתי את עצמי מעניין מה יש לו בתיק שהוא כל כך כבד, אך התביישתי לשאול. במשך הנסיעה הסתכלתי עליו וניסיתי לאמוד את גילו. די ברור שהוא מתקרב לגיל שמונים, קרח לחלוטין, עורו כמעט חלק מקמטים אבל נראה מבוגר. כן, הוא לפחות בן שמונים. התיק הכבד שנושא על כתפיו כל יום מאז הפעם הראשונה , הוא מעין תיק צד רחב, בצבע ירוק ומרופט לגמרי. פה ושם יש עליו מעין חתכים, עד שנדמה לך כי כל נגיעה שאינה עדינה בתיק תקרע אותו. יום אחד הרהבתי עוז ובבדיחות שאלתי אותו "תגיד סבא, יש לך זהב במשקל טון בתוך התיק?" "יש לי דג מלוח רוצה?" הוא ענה וחייך בתכול עיניו, חיוך מקסים כזה ואמרתי לעצמי שבטח שכשהוא היה צעיר שבה את ליבן של הרבה נערות. צחקתי אבל לא רציתי לוותר לו "טוב, אני רצינית איך אתה סוחב כל יום כזה תיק כבד?" " מה זאת אומרת איך..יש ברירה? צריך לאכול גם משהו". נו, אני אומרת לעצמי כל כך הרבה קניות יום יום? אבל אליו חייכתי, משלימה עם זה שאני כנראה לעולם לא אדע. אתמול נפגשנו שוב בתחנה וכיום ביומו עזרתי לו להרים את התיק אל האוטובוס. הוא התיישב קרוב לנהג ואני, שאיני אוהבת לצפות דרך חלון החזית של האוטובוס על הכביש, התיישבתי מאחור. היינו כבר ממש קרובים לתחנה אשר בה יורד הקשיש, ולפנינו מכונית קטנה בלמה במפתיע, ובעקבותיה נהג האוטובוס עצר אף הוא בחריקת בלמים. אפשר היה לראות איך כל האנשים כגל הניעו את גופם קדימה, נייד שהחזיקה נערה עף, התיקים שהיו מונחים על הרצפה החליקו קדימה, וביניהם התיק הירוק של הזקן. ואז, נקרע התיק בתחתיתו, וכל תכולתו נזרקה החוצה. היו בו ככר לחם, שקית חלב ושלוש אבנים כבדות. כל הזכויות שמורות © תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |