יצירות אחרונות
פעם יהיה טוב (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/04/2024 23:59
הַשְּׂפָתַיִם שֶׁל הַמּוֹנָה לִיזָה / קְצָת בּוֹרְחֶס קְצָת פִּיאָצוֹלָה ... / (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/04/2024 23:46
שרשרת עם דסקה (2 תגובות)
צביקה רז /שירים -23/04/2024 20:54
מידאס (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/04/2024 16:26
המלך עירום (4 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -23/04/2024 15:07
מִלִּים נוֹלָדוֹת בָּרֹאשׁ🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/04/2024 04:36
נחל זורם געגוע (4 תגובות)
אסנת אלון /שירים -23/04/2024 01:13
אָבִיב הִגִּיעַ פֶּסַח בָּא / חַג שָׂמֵחַ לָכֶם, חֲבֵרִים יְקָרִים. (10 תגובות)
רבקה ירון /שירים -22/04/2024 23:44
ימי חייה (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -22/04/2024 23:38
שירים
לונההחיוך שלה היה שוב אותו הבזק של כוכב שביט, שמבליח לשנייה בחשכה. בשערה הילת ירח, ועלייה אני נושא את עיניי, כמו בשמי כוכב מחלון חדרו של ילד. לונה. היא זוהרת בין כולם תמיד, כמו כלנית לבנה בסבך, ואני לוגם מבטים חטופים מבאר דמותה. היא רק המשמעות ליקום שוב, ולשפתיה אותו טעם חלבי ומתוק מכל, טעם שלא אדע. היא כדור של עופרת שניתקע לי עמוק בגב, ואי אפשר להוציא. היא הנפילה, שפתחה את כל הצלקות. היא בוערת בחזי אש משחית. להעלות באש את שדה הכלניות. לחתוך בשנתן, את פניהן של הנשים היפות. כול טעות שלי היא זיכרון מורעל, דימום פנימי שנימשך אין קץ. עיניה הן צלמית הכאב, באישוניה משתקפת דמותי השנואה. הן לוקחות אותי למקום בו אני טובע לאט באוקיינוס של צל. מתפתל חלושות בעוד אור השמש מתרחק והכול מתערפל. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |