אודות האתר אודות גלי מן התקשורת תקנון האתר
גלי צבי-ויס
דף הבית
גלי צבי-ויס
דוא"ל:
סיסמה:
שכחת?  הרשמה
כרגע באתר 252 יוצרים
חיפוש
נקבה
תאריך לידה: 5/12/1981
חולמת בהקיץ...
אזור מגורים: ראשל"צ
תאריך כניסה אחרון:
07/11/2010 16:40:16

נושא: ג'זף אוקונור.

 
העלתה לדיון:
נורית ליברמן.

 

במת הדיון פתוחה להצעות החברים.

שאלות נפוצות>>

"דרך המילים"
הוא אתר מארח.
גלי צבי ויס ו/או
ההנהלה הטכנית 
של "דרך המילים",
אינם אחראים על
תמונות המועלות
לאתר ומוגנות
בזכויות יוצרים
ועל כל קנין
רוחני אחר.
העלאת היצירות
והתמונות באחריות
היוצר/ת בלבד.
חזרה ליצירות
כוחה של אופטימיות - jessica סיפורים (27/2/2010-13:48) 614 צפו ביצירה משתמשים רשומים צפו ביצירה
ירון הוא בד"כ בחור מנומס,
לא מתאים לו להתפרץ ככה לדירה שלי..
ירון הוא החבר הכי טוב שיש לי בעולם, הוא יודע עלי ה-כ-ל.
חשבתי שגם אני מכירה אותו לעומק עד אותו הבוקר..
ירון נראה נסער במיוחד, העיניים שלו ברקו והתלמים שעל מצחו נראו בבהירות, מביעים דאגה
עמוקה.
"ג'ס, אני חייב לספר לך משהו", פתח ירון בדברים
נבהלתי.
"מה קרה?" שאלתי אותו.
"שבי, אני אספר לך" השיב.
התיישבתי ושילבתי את ידיי.
"לפני כשנה הכרתי בחור מהצפון במסיבה, הוא לטש בי עיניים במשך כל הערב"
לא יאומן, גם גברים "מתחילים" איתו...
חייכתי לעצמי תוך כדי שאני נזכרת בתקופה שבה גם אני קיוויתי שביני ובין ירון יצמח סיפור אהבה.
לא לקח הרבה זמן עד שויתרתי על הרעיון והבנתי שירון, בכל הקשור בנשים, מתנהג כמו בן "טיפש עשרה".
"אחרי ששתיתי כמה בירות היה עלי להתפנות" המשיך ירון.
"ניגשתי לנוחיות, הבחור עקב אחריי"
"היינו לבד, הוא שאל אם אני בעניין, השבתי בחיוב"
"נמשכתי אליו בטירוף, המון זמן לא התלהבתי כך ממישהו"
פערתי את פי בתימהון.רציתי לשאול אותו כיצד הוא מעולם לא סיפר לי על נטיותיו המיניות, אך במקום זה רתחתי מכעס וצרחתי עליו:
"אתה?! חתיכת מניאק!!! כל הזמן שאלתי את עצמי איפה טעיתי איתך ולא סיפרת לי!
ואז פצחתי במטר שאלות:
"מה עם כל הבנות שאתה מפלרטט איתן תמיד? איך אתה מצליח לשמור איתן על קשר אם אתה הומוסקסואל? למה אתה עושה את זה??"
"אני מפלרטט איתן ושוכב איתן אחת לכמה חודשים כדי להשאירן ברקע, כולן מרוצות ואני משיג את המטרה שלי"
"המטרה שלך??? אידיוט!!!!" הרמתי את הטונים עוד יותר מקודם.
"נו ג'ס, אל תהיי כזו קשה" ניסה ירון להרגיע אותי.
"את יודעת שהמשפחה שלי שמרנית ושאני רוחש להם הרבה כבוד, אילו ידעו שאני הומוסקסואל הדבר היה שובר את ליבם, לא יכולתי לספר להם."
והוסיף "עכשיו הם סבורים כמוך וכמו שאר העולם שאני עדיין לא מוכן "להתמסד" ושפשוט מתחשק לי להנות מכל הנשים שיש לעולם להציע לי..."
הייתי בהלם.
נדמה לכם שאתם מכירים בנאדם וברגע אחד כל מה שחשבתם שאתם יודעים עליו מתערער.

ירון המשיך בקורותיו,
"הוא אמר ששמו ליאון וגילו 34, קרוב לגילי. הוא סיפר שהוא נשוי ויש לו ילדה בת שלוש בשם נילי, מאותן נסיבות שאני שמרתי בסוד את זהותי המינית, רק שהוא לקח את הכל צעד קדימה והתחתן.
התאהבתי בו במבט ראשון.
אחרי כמה דרינקים בחברת ליאון, הבנו שנינו שזה הולך להיות סיפור אהבה מורכב, ממש כמו בסרטים והחלטנו שכדאי לנצל את המומנט..."
כאן ירון פצח במסכת תיאורים של ילד מאוהב אודות מעשה אהבהבים סוער ומלא תשוקה שתנו הוא וליאון בפינה חשוכה בקרבת המועדון אותו הלילה.
חשבתי שאחוש סלידה לאור הפירוט ודמיוני הפורח אבל, אני יכולה להישבע שזו הפעם הראשונה שירון נראה כל כך חופשי ומאושר, כאילו נגולה אבן מליבו.
כל שרציתי היה רק לחבקו בכל הכוח...

"בקיצור, מאז התראנו אחת לכמה זמן, כשלשנינו התאפשר. היינו נפגשים לרוב בבתי מלון והזמן הקצוב שביליתי עמו היה כמו חלום קסום... כשהיינו נפרדים היה לי קשה, חשבתי עליו כל הזמן וציפיתי בכמיהה למפגש הבא שלנו"

"עכשיו אני מבינה למה המצאת כל תירוץ אפשרי בלבד שלא אתלווה אליך לנסיעה ההיא לצפון" ניסיתי להעלות חיוך על פניו של ירון.

"ביום ראשון שעבר קיבלתי חבילה בדואר מליאון" המשיך ירון.
"פתחתי אותה, כולי נרגש ונחשי מה היה שם?"

"נו תספר, אני במתח!"

"עכבר מת".

"מה????"

"גם אני לא הבנתי. התקשרתי לליאון כדי לברר וענתה לי מזכירה אלקטרונית: "המספר שאליו התקשרת איננו מחובר", תעלומה.
ביום שלישי היינו אמורים להיפגש בבר שבו הכרנו, ליאון לא הגיע.נשבר לי הלב.
החבילה עם העכבר המת היא כל שנותר לי מליאון, אני אפילו לא יודע היכן הוא מתגורר וכבר לא בטוח שליאון הוא שמו האמיתי"

נעצבתי בשביל ירון, אני מכירה את ההרגשה... הפעם קמתי לחבקו וליטפתי את שערו.

"ג'ס, זה לא הכל..." הוסיף.

"באותו יום ידידה באה לבקר אותי וראתה את החבילה הפתוחה עם העכבר המת, היא אמרה לי ששמעה פעם ממישהו שזהו סימן היכר לחולי איידס שהצליחו להדביק אחרים"

רעדתי בכל גופי, ירון הושיב אותי על המיטה והתיישב מולי.

"היה סיפור פעם על חולה איידס סופני שהיה מעורער בנפשו, הוא גמל בליבו להדביק כמה שיותר אנשים בנגיף בטרם ימות. לאחר שווידא שנדבקו, נהג לשלוח אליהם חבילה ובתוכה עכבר מת."

"ונבדקת?" שאלתי.

"כבר באותו יום...ידידה שלי שרון אחות בביה"ח "מאיר", אז היא סידרה את הכל"

"ומתי תקבל תשובה?"

"קיבלתי הרגע, אני חולה".

"חולה או נשא?"

"מה זה משנה, אני הולך למות"

"משנה ועוד איך, אם אתה נשא הנגיף יכול להיות במצב רדום במשך שנים ותוכל לתפקד כרגיל כל חייך,
רק כשהוא מתעורר מתחילות הצרות".

ירון חייך באירוניה ואמר לי "את תמיד מוצאת את הטוב, בכל דבר, לא משנה כמה רע הוא".

"תראה ירון, קיימות בפניך כרגע שתי אפשרויות לסיים את הסיפור:

האחת היא ש"ירון היה נשא, הנגיף מעולם לא התפרץ אצלו, לא בארבעים השנים שחלפו מאז.
הפחד מהמוות גרם לו לנצל כל רגע בחייו והוא חי חיים טובים.
ירון טייל בכל העולם ושם למטרה לעזור לכל אדם. זה מילא את ליבו בכל האהבה שהיה זקוק לה...
אתמול ירון הלך לעולמו, בשיבה טובה בגיל 75."

השניה היא ש"ירון הפך להיות אדם בודד ומתוסכל, הוא לא היה חולה אך הכעס והבדידות הרגו אותו שנתיים לאחר מכן"

באיזו אתה בוחר?
ואל תשכח שלא חסרות סיבות אחרות למות בגללן..." הפעם ירון חייך באמת.
חזרה ליצירות
יצוא ל-Word יצוא ל-Word שלח לחבר שלח לחבר גרסה להדפסה גרסה להדפסה

 

  פתח תגובות תהפוכות הגורל / גלי צבי-ויס 27/2/2010 [ מס' תגובות : 2]
    שמחה שהתחברת לסיפור / jessica 27/2/2010
    ניתן לומר שחוכמת החיים תוספת כמעט תמיד. / גלי צבי-ויס 27/2/2010
  ללא תגובות וואוו.. סיפור לא קל בכלל... / אילנה קוסטיקה 1/3/2010
כל היצירות סיפורים שירים ראיונות תחרות מאמרים הודעות אתיקה יוצרים במת דיון פטפטת
בניית אתרים בניית אתרים Media4u | חנות אינטרנטית