שירים

גדות הנחלים

אלו היו ימי דצמבר הקרים ,אורם אור

יקרות.

הכל סביב, ארעי בר חלוף

רק עצי הזיתים עוד זלפו גווני ירוק ואפור.

האדמה רקמה סדקים פתוחים כדי לפצוע

את התקווה

בין הצער לאושר

לחפש אהבה.

 

אלו היו לילות של שערים נעלים

גברים שבכו בארץ המכונות,

בליבם דבר חוץ ממדבר זחוח

וכוכבים שמאירים מעט

על הגבעות הרחוקות.

ברושים שרקדו בין בכי לצחוק.

 

קורות החיים סיפרו ששנים חיכו לאיזשהו רגע

כל רגע

כדי לישוק זאת לזה

כמו כישוף דימיוני שמרמז על הסוף.

אחרי הכל הצל לא מבין דבר.

 

אלה היו ימי דצמבר הקרים

ערבה אחת שעוד בוכה על גדות הנחלים.

שקיעה שכזאת.

תגובות