שירים

קרנבל

כך החיים הפכו לשיכרון ענק שאין

להם רושם או אבק של קרנבל

ללא צבע.

הרגשה שמשתנה כל שעה עוד נוסכת

את גילה ואת החדווה

כך הרגע נטמע בתוך הסערה.

 

רחובות מלאים מכוניות וכיוונים

לא מדויקים

הקיום הפך הילולה מופקרת

של תזזית ודיבוק.

ובכל זאת אני מנסה לתפוס

כמה שעות תמימות

בסבך של הדר מיואש.

 

מולי ישויות מרצדות בחליפות הקסם

כמו צורך שאין לו את עצמו

והרגע שנתפס בגוף לבין מה שנברא

נראה כתכסיס מצער.

 

כך החיים הפכו לאנשים דומים שמרמים

את האוירה

על כן השיר מרוקן את החלל מבדידותו

ואת עיני האנשים מאלוהים

לעיתים זה נראה שאלוהים חלק את כולם

לחלקייו

מתוך מחבוא פחד ומסכה

לנדוד בעולם לבד בלי תנועה.

 

ואותי ,את הילד המבוגר שנעדר קרנבל

כמסיר מעל גופה תחפושת גנובה

אילולא הנפש היתה בגד

היתה מנסה לראות מה עוד מסתתר.

 

 

תגובות