שירים

אביב מול קיץ

 

 

סגריר אביבי חדר לסתיו חיי.

זריחות ושקיעות

שזורות בענן ציני הפעם,

צוירו בשמי ערב חג קריר  זה.

 

ואני למדה להסכין בעצב

עם הרביבים החולפים שבפתח,

מרגישה שהסדר הזה

אמנם  בצוותא אכל לחם עוני,

אך יודעת ש גם אתה תלגום

מגביע בדידותך,

 שם על גדות נהר ההאבל

 בפא בהשכונתי לא תחוש בסדר,

מנגינת "דיינו" תדם  ,

 ואליהו הנביא יוותר אצילי וזקוף השנה,

מחוץ לשערי חגינו .

 

וכשיבוא הקיץ המיוחל ,

נאסופה  יחדיו באהבה

בחג הקציר

אלומותינו הזהובות מחדש,

וינירו נירינו המאוחדים

 באלף פריחות

 ואחת.
26.3.09

תגובות