שירים

אגדה לספן- שיר ספור דמיוני

 

בואה ספן,

 ואספר לך ספור אגדה

שילווך במסעך מחוף אלי גדה.

זהו ספור על שניים שטרם דברו אהבתם

וזו חגה ונחתה על אדן חלונם,

הם עוד לא קראו לאיילת האהבים

אך היא חדרה והמתינה בינות לסלעים.

 

ראה נא ספן,

השמש כבר רדה לים

וטרם שקיעתה ליחששה מעשה אהבתם,

הם סמקו בלהטם כחמה בשקיעתה

והעדיפו להתעלם כילדים מאמירתה.

 

הקשב נא יורד ים,

כך יום נקף יום ,שנה נגעה בחברתה

ובחילופי עונות שוב צצו ועלו מנגינות,

שחף  צחור הביט בין פריחת החבצלות

וידע שלא ניתן לכבות מבט עורג ולהט הכמיהות.

 

הבן ספן ,

אל הים אכן היה שם ,

ראה שלא היה זה מקסם שוא,

שסער שם הים, ובגליו אהב.

ורק החול והאדוות רשמו שם רשומות

ציירו  זכרונות ,חרטו ספורי נגיעות

שמרום כחותם על חבית יין פקוקה

וקוו לראות שיוט שיכור בספינת התשוקה.
 27.3.10

תגובות