יצירות אחרונות
תחת שמי אדוני (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -19/04/2024 18:01
הַנָּבִיא מַלְאָכִי –מֶסֶר לְיִשְׂרָאֵל/ אהובה קליין (c) (2 תגובות)
אהובה קליין /שירים -19/04/2024 16:21
בארץ ההפך (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -19/04/2024 11:04
לא ממש ברוח (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -19/04/2024 08:55
אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים🌹🌹🌹 (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -19/04/2024 03:19
הערכה עצמית (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -18/04/2024 21:35
שיר השבוע - תפְזוּרוֹת (10 תגובות)
אלה לי /שירים -18/04/2024 21:33
שפה מיוחדת (5 תגובות)
*לנה* /שירים -18/04/2024 17:35
מילים אובדות (9 תגובות)
אילה בכור /שירים -18/04/2024 16:00
שירים
1. רטרוספקיטבה: נשימהנשימתו של אחי קצה
אינספור פעמים. הכחל נכנס ויצא בלחייו כשמיים בבקרים. אמי תמיד באותה האמונה התחננה על הריצפה, אל השכנה שנעדרה מעבר לחומה, אליי כהתגלות אלוהים קטנה. כשנגמרו לה הדרכים שיחדה אותו בממתקים ובכל טוב שיחזור בשם כל המחשקים. לבסוף הוא נשם,
כאילו מישהו אי שם נפח בו טעם לחיים. ומה אילו צעקה לו אמי
מילה אחת פחות? לא בבית הספר למדתי לשאוף צלילים משתחררים לאט כמו גז, גס וגסיסה. מורים קראו אותי בדעיכה או כל אחד מהם מיצה מילים של רק ילדה או אף אחד לא מצא מילה טובה לנשוף. פגשתי ילדים משחקים משחקי חנק, הבנים על הבנות והבנות צורחות בקול דק דק. כולם נראו לי עוד מעט מאבדים את החברים הכי קרובים. נדמה שנחנקתי כמעט עד גיל עשרים. ואני תמיד נאמנה
מאז המילה חשובה
לי לא משנה כמה תמונה שווה אחנק בה פי אלף רחשיה ינשפו באפי ינפחו ערפילים בריאותיי ובעורפי תכה המכה לאיזו מיטה וידי האיש שבה ישימו קץ למה שנתקע ויחנקו בגרוני לזעקה אחרונה היש
מישהו
לנשימה?
בדרך בה אני פוסעת לאחרונה אנשים פותחים למחצה את ליבם לאנשים פתוחים למחצה. וזה לא כל כך נורא. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |