שירים

פינות

העיר הארורה הזאת,
בכל פינותיה זיכרונות.
ובעוד שאתה הרחקת לעיר אחרת ,
ואינך מתנגח בפינות,
אני נשארתי כבולה,
לעיר ולמה שבתוכה.
אילו רק הדברים היו הפוכים,
אתה היית הנוכח ואני הנעדרת,
אתה היית הכבול ואני המשוחררת.
כיצד היינו מרגישים? אחרת?
ולמען ההגינות:
העיר - אין זאת אשמתה
והיא כלל לא ארורה.

תגובות