חזרה ליצירות
שירים

דם האדם דמע

רודף צדק | (11/06/2006 17:55) | 72 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
ישנם קוראים לך אמא,
 כי ממך נוצרנו, בקרבך חיים. 
לפעמים את כל כך תמימה,
לפעמים אלוהית - יוצרת חיים.
אך את גם כועסת, אמא - אדמה
על מעשינו, לא כל כך נעים.
את זו שסופגת את כל מלחמה.
הדמים נשפכים כים של מיים.
מתערבבת עם הדם כי אז כל דמעה,
כל פעם עליך דם האדם דמע.
 
ישנם מכנים אותך קדושה.
מנהלים עליך מלחמות קודש.
בין קודש לבין חול אין שום גישה,
כמו בין ירח לבין השמש.
לפעמים מתערפל הטוב עם רשע,
חוכמת האנושות נעלה עובש.
לפעמים הוא שולט בכל, הפשע,
לא מחריד, לא מפחיד אותו העונש.
לשלוט, להשתלט - זו כל הזממה.
שוב פעם עליך דם האדם דמע.
 
ראית על פניך בתים הרוסים,
ידיים מושטות מבין בלוקים.
עליך הגופים נופלים, גוססים,
גבות ששרופות, ריסים שחוקים.
החדירו לליבך מיליון רסיסים.
האנושות עוברת על כל החוקים.
מלאכים במרומים זועמים, כועסים.
אנחנו ממבול לא כה רחוקים.
אולי בך אחפש את הנחמה.
שוב פעם עליך דם האדם דמע.
 
הגענו לתחתית, ממש לשפל,
השליטה העצמית לא ברשותינו.
מבטיח לך כל יום אני אתפלל
שהאל יגונן על ישותינו.
שיסלח וישלח הוא את הגואל,
שיחזיר אותנו לפשטותינו.
אתחנן, אבקש את רחמי האל,
שיציל אותנו מטיפשותינו.
ושלא תזכרי, אמא - אדמה
אי פעם עליך דם האדם דמע.
 
 
 
 

תגובות

חזרה ליצירות