בני ערובה

לו היה לי סולם שנפתח עד שמיים,
אז הייתי עולה לסידור של יומיים,
לוקח בתיק רק בקבוק קר של מיים,
שלא אאלץ לחזור פעמיים...
ואז מחפש מלאכים שמה שניים,
בחבל קושר מכסה ת'עיניים,
מוריד בזריזות לא עוצר שום ביניים,
ואליך פונה בחירוק של שיניים...
תחזיר אלוהי את הזמן רק שנתיים,
השב קו חיוך שנלקח משפתיים,
תוסיף עוד שמונה עשר אלף מאתיים,
עד אז מלאכיך אצלי לבינתיים!!!