מחסה

דרך עיניי תוכל לראות
את הלילה הקר
בחצרות איברים
שם אשב מפוחדת,
רועדת בין טיפות בדידות,
אוספת תפילות
לימי נדודים
לחפון געגוע
ולצאת למסע.

ואולי תהיה לי למחסה
מפני יראת השתיקות,
מכאב התקתוק
של הזמן
הקורע מגופי
פלחים של עבר
שלא אקחם עמי עוד.

השארתי לך פתח
ושביל
בין צללים אפלים מתעבים
העוטפים סביב
לבין סדק אור מיוחל
המבקש להגיע אלי
מתוך עינייך.