שירים

אורות בחדר

 
 
קטיפה שחורה נפלה על חדרי
רוח קרירה חדרה מחלוני
וליטפה את גופי
נחמה אותי
ואני פה לבד
יושבת ובוהה
באורות המנצנצים
אשר בוקהים
מתוך הקופסאות בכל מיני צורות
שבתוכן יש עולם עצום עולם קסום
ובו ארצה להיות
לילה עכשיו
כל האורות כבים
רק אור בודד מאיר עדיין
הוא האור שבליבי
 ואני פה לבד שרועה על מיטתי
עייפות כבדה אוחזת בי
עייפתי כל כך להיות
אני רוצה שתעיר אותי
התעייפתי כל כך להסתובב סביב עצמי 
ועכשיו כששנתי נודדת אליך
המחשבות שוב זורמות
ממלאות את ראשי בגלים של הזיות
ונשמתי נעלמת לאט בכל הטירוף הזה
 כמו פרח שהולך לנבול
מיוסרת בתוכי
כי חולת אהבה אני
אבל הוא עדיין אינו איתי
ואני רק מחכה ליום הזה שאוכל לעשות
ולהתחיל כבר לחיות.
 
 

תגובות