יצירות אחרונות
תחת שמי אדוני (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -19/04/2024 18:01
הַנָּבִיא מַלְאָכִי –מֶסֶר לְיִשְׂרָאֵל/ אהובה קליין (c) (2 תגובות)
אהובה קליין /שירים -19/04/2024 16:21
בארץ ההפך (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -19/04/2024 11:04
לא ממש ברוח (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -19/04/2024 08:55
אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -19/04/2024 03:19
הערכה עצמית (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -18/04/2024 21:35
שיר השבוע - תפְזוּרוֹת (12 תגובות)
אלה לי /שירים -18/04/2024 21:33
שפה מיוחדת (5 תגובות)
*לנה* /שירים -18/04/2024 17:35
מילים אובדות (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -18/04/2024 16:00
שירים
המילים השחורות
הן נולדו מתוך הכאוס, מתוך קברי המונים לשכל ולהיגיון, ומתוך שקי גופות בתחתית נהר. אבני חן שנקרשו מדם, סחלבים שחורים שצמחו בין קברים. הן קרעו את אימם בלידה, הוקזו לעולם כמו מיתוך חתך בורידים. הם נשגבים. הם התגלו עליי במחזה הזוי של קשת אפלה. שחור מסנוור בגוונים מטריפים. זונות בוערות רקדו סביבי, השמיים נצבעו אדום. ובפי אז עמדה המתיקות החמקנית, האלוהית שבטעם של עפר קברים. הנוגה הרוטט בחלומות של ילדים מתים.
אך כאשר התעוררתי שוב לחיים מיוזע ורועד, העולם היה פתאום אפור, נביאי החורבן דיברו. החתך צרב על העור. אבל הייתי תעוו, הייתי רעב. אז כמו מיתוך מזרק נטוש בחוף חזרתי לעוד מנה, ועוד מנה... הן האלילות שלי, על מזבחן אקריב את העתיד והאתמול. הן המאהבות שלי.
אותן אצייר על קירות חדר אקעקע על ליבי, על עפעפי על מיצחי. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |