בנקודה זו

בנקודה הזו הכל בהיר,

כמו הפסקת התמכרות

פתאומית.

לא שם וגם לא כאן,

משוטט מרוקן

מתזזית.

עובר יום, עוד אחד נבלע,

גשם בחוץ...

בכי תינוק,

חותך את הדממה.

לבוש ליציאה משולבת,

שקט ברחובות.

רחוק מהבית,

דמויות משונות.

וזה כל כך בהיר,

כמו שכרון לא נודע,

בסביבה מאופרת.

כן, זה כזה בהיר,

כמכונית מאובזרת

אך בחוץ קריר.

הכל שקט כאן,

גם הגשם נרגע.

גזירה הלומה של שלכת

התמזגה בתוגה.

כך האדמה, צבועה באפור

חופשית מאפשרת לספוג,

נתינים הלומי סהר

קושרים גורלם