סיפורה של סבתא רבא שלי

הייתה לי סבתא רבא מיוחדת מאוד. היא נולדה ברוסיה, וכשהייתה בת 20 בעלה, סבא רבה שלי, והבת הקטנה שלהם, סבתא שלי, עזבו את רוסיה וברחו דרך ההרים לאירן. המסע ארך שלושה ימים ושלושה לילות, כאשר כל הדרך היה עליהם ליהיות שקטים וכמעט בלתי נראים. סבא רבא שלי נשא את סבתא שלי על הכתפיים, וכשעברו דרך אזורים מאוכלסים היה עליהם לסמם את התינוקת (סבתא  שלי) אחרת היו תופסים אותם. היו כאלה שהשאירו את הפעוטות הבוכים על ההרים. בלילה האחרון לפני הגיעם למחוז חפצם, תקפו אותם שודדים והם נאלצו להפרד מהמעט שהיה להם (קצת כסף ותכשיטים). למרות כל התלאות חצו את הגבול. שהו באירן שלושה חודשים וכשהגיעו אישורי העלייה, עלו לארץ. סבתא רבה שלי  נפטרה לפני שנתיים בגיל 97, בדיוק ביום ההולדדת-שלה. היא הייתה אישה אמיצה מאוד עד יום מותה.