לשאלת הזמן

מי האגם צוננים לגופינו
אחר כך נבוא רוח חייה
מעטפת המילים הנכונות לגעת
שעת בין השמשות.

ואם היתה זאת תכלת
בת קול בוכיה
אדווה קלילת אופק
סוד הרוח הגדולה.

הציפורים משירות כנפיים
נוצות איזון על חצי הציידים
ציבעי הקשת בענן
אורות הגדר הרחוקים.

ואם היה זה חלום
הבוץ הדבק לכפות רגלינו
זעת הקיץ שחלף
צינת הרגש המותר.

11.11.11
13:07