שירים

העולם שלנו/ ליאור גוטמנוביץ

במקום די מגניב גר אדם חסר כל שחר,
בדרך אירונית בין צוק לתהום,
יש שפע מילים גבוהות
והכל ריקני
יש אהדה, לך תדע, מה נכון...


אנחנו מקבלים את הכל בצורה סלחנית,
הכל הופך להיות אפור-סגול-כתום,
כולם חשים שעושים טעויות,
מודעים לעצמם במין תת-מודע.


אולי במקום להיות סגור בתוך עולם,
צריך להיות פתוח כלפי אחרים,
רק שומע, לא מקשיב,
תקלוט, אל תהסס,
אם תהיה כל כך אדיש,
תהיה פחות חבר...


אנחנו מקבלים את הכל בצורה סלחנית,
הכל הופך להיות אפור-סגול-כתום,
כולם חשים שעושים טעויות,
מודעים לעצמם במן תת-מודע.

תגובות