דֶּרֶךְ הַמִּלִּים

מַבִּיט מֵהַחַלּוֹן וְרוֹאֶה אֵת הַנּוֹף,
הַתְּנוּעָה בֵּין הַמְּכוֹנִיּוֹת זוֹרֶמֶת,
שׁוּב מִסְתַּכֵּל בְּתוֹךְ הַמַּחְבֶּרֶת,
מַבִּיט, בֵּין הַשּׁוּרוֹת בַּדְיוֹ הַכָּחֹל.

הָעֶרֶב יוֹרֵד לוֹ לְאַחֵר שְׁקִיעָה,
הַיָּרֵחַ מֵאִיר עַל הָאֶרֶץ, בְּאַהֲבָה כְּחוֹלָה,
בֵין הַסַּפְסָלִים בְּעִיר, עָפוֹת לָהֶם יוֹנִים.
וְאִשָּׁה יָפַת מַרְאָה, מִטַּיֶּלֶת עַל עֲקֵבִים.

רוּחַ מְאִירָה עַל פְּנֵי שֶׁמַּיִם בְּהִירִים,
נָשַׁמְתִּי מְרַחֶפֶת עַל גַּלִּים.
עַל שְׁבִיל שֶׁל אֲבָנִים רדודות,
עֲנָפִים וּמַקְלוֹת נָעוֹת בְּרוּחַ קְלִּילָה.