יצירות אחרונות
צבוע (1 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -25/04/2024 10:39
הלילה לא נהיה מאושרים (1 תגובות)
לירון תמם /שירים -25/04/2024 08:12
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַכֹּל (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/04/2024 04:40
THANK YOU MR.PRESIDENT (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 00:11
התהפוכות שלך (3 תגובות)
שיח אחר /שירים -24/04/2024 21:35
הו קֶרוֹל.. (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -24/04/2024 20:57
אנומליה. מתוך ספרי דיו ודופמין (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -24/04/2024 20:10
פסח על שום מה (7 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/04/2024 16:44
הַשֶּׁקֶט יַפְעִים בִּי שִׁיר - בהקדשה לרבקה עם המונה ליזה (13 תגובות)
אביה /שירים -24/04/2024 07:39
להתראות יקרים! (19 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -24/04/2024 07:28
פוסטים
לשום מקום ובחזרהאבדתי את עצמי באחת הנסיעות הלא פוסקות לשום מקום ובחזרה. היה נדמה לי שישבתי ליד מישהו לאורך כל הנסיעות האלו והיה בנינו דווקא אחלה שיחה, הרבה ריגושים, הרבה תובנות מחכמות על החיים. יכול להיות שנרדמתי? יכול להיות שסתם הייתי מרוכז לשנייה במשהו אחר אבל כשהסתכלתי על הכיסא שליידי לא ישב שמה אף איש סתם הנגן מוזיקה שלי היה מונח ליידי. יכול להיות שזה הדבר שאליו דברתי כל הזמן הזה בנסיעה לשום מקום ובחזרה? רק שמעתי מוזיקה? וחשבתי שאני בעצם מדבר על גוף חיי ונושם? הסתכלתי בפלייליסט של הנגן, וכל השירים לא היו מוכרים. אולי השמות של שלהם לא היו מוכרים, אבל כשהתחלתי להקשיב המילים היו כל כך מוכרות כל כך אישיות, כאילו אני כתבתי אותם. מבהלה כבתי מיד את הנגן ובאתי להוריד את האוזניות מאוזניי, אבל דבר מה היה מוזר כלל וכלל לא היו מולבשות על אוזניי שום אוזניות.
כן, אבדתי את עצמי בנסיעה הזאת לשום מקום בחזרה. כאילו כל מה שהכרתי עד לאותה נסיעה לא נהיה ברור מאליו 'איפה הציניות שהכתיבה לי את הדרך?' שאלתי את עצמי ואז זה שישב ליידי ענה לי במשפט פשוט אך התחכום בו מעורפל: "בארץ זרה." זה היה נשמע לי כמו שיר בהתחלה אך כשהקשבתי למילים שלו הבנתי שהגיע הזמן לנשום עמוק הגיע הזמן להתגעגע, הבנתי שהגיע הזמן רק להיות. שהגיע הזמן לחזור כבר הביתה.
לא, לא אבדתי את עצמי באמצע הנסיעה, אבדתי את זה שישב לידי. שהדריך אותי כל הזמן מה כן ומה לא, שנתן לי קצת משמעות, ואולי המישהו הזה הוא לא קיים באמת? אולי המישהו הזה זה בכלל רק תקופה שהייתה ונגמרה, והנסיעה הזאת לשום מקום וחזרה היא רק געגוע שאותו אני חש כל יום.
כן, הגיע הזמן לחזור משום מקום הגיע הזמן להגיע הביתה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |