יצירות אחרונות
כְּמוֹ סַנְדָּלִים תַּנָכִיִּים (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -25/04/2024 17:33
ארבעה בנים (4 תגובות)
אילה בכור /שירים -25/04/2024 16:48
צבוע (6 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -25/04/2024 10:39
הלילה לא נהיה מאושרים (1 תגובות)
לירון תמם /שירים -25/04/2024 08:12
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַכֹּל (9 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/04/2024 04:40
THANK YOU MR.PRESIDENT (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 00:11
התהפוכות שלך (3 תגובות)
שיח אחר /שירים -24/04/2024 21:35
הו קֶרוֹל.. (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -24/04/2024 20:57
אנומליה. מתוך ספרי דיו ודופמין (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -24/04/2024 20:10
פסח על שום מה (13 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/04/2024 16:44
פוסטים
הומלסיםאבל אז, בסוף של הכל, אחרי שישבנו ולא עשינו כלום יום ויום. ודגלנו בזה גם. אחרי עשרות שנים של עשייה שמימית אתה יושב על המיטה הרחבה הזאת שלך, קר לך בחוץ ואתה לא עושה עם זה כלום, מביא לצמרמורות לקבץ לך את הלב ואחרי זה את כל הגוף. אתה רועד כרגע, אתה בשיא ההכרה שלך אבל גם בשיא השינה. בפיך יש את הטעם המר של אותן סיגריות רבות שהתגלגלו לך בין השיניים, אלה שצחקו עליך כשהכנסת אותן לגופך ואתה ידעת זאת אך אפשרת להם לקלקל אותך. כמו בכל מקום, כמו בכל שעה שאתה מביא לאנשים זרים לתעתע לך את המחשבה לכל מקום שהוא לא נכון, וכמו הסיגריות אתה מתמכר להרגשה המחורבנת שאתה עושה לגוף שלך, ואתה דוחף את עצמך לביקורת גרועה שכמו הסיגריות נכנסת לך לגוף ולא יוצאת ממנו. ואז אתה שואל את עצמך "למה?" ומשהו זר בך עונה: "ככה!" ואתה משיב לו "שתוק!" והוא צועק עליך "תירגע!" ואתה שונא אותו, ואתה מתחיל לשנוא את עצמך על היותו הוא בתת מודע שלך "מי אתה קול פנימי?" אתה מערער והוא מחזיר לך "מי אתה קול חיצוני?" ואתה נתקף פנקה ומבין שיש בך שתי עולמות מקבילים של מה שאתה שואל ושל איזה תשובות אתה באמת מוכן לקבל. איפה אתה חום חיצוני, איפה אתה? שתחמם את כל ההומלסים הקרים שמסתובבים בראשי. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |