שירים

הָגוּת

 

מַחְשָׁבוֹת תּוֹעוֹת, תּוֹהוֹת

לֹא טוֹעוֹת, הֶן רַק

מְשַׁנּוֹת אֶת זָוִית הַמַּבָּט,

גּוֹן הַצֵּל וְעֹמֶק הַמֵּמַד.

 

מַחְשָׁבָה, מַה שֶׁ

מִּתְרַחֵשׁ בְּתוֹדַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם,

יְכוֹלָה לְרַחֵף כְּאֱיְל הַצָּפוֹן

וְלֹא רַק
בְּסוֹף חֹדֶשׁ דֶּצֶמְבֶּר,

הִיא שָׁבָה וְתוֹקֶפֶת, עוֹלָה וּ

מִתְרַעֲנֶנֶת, שׁוֹקַעַת וּ

מִתְחַדֶּשֶׁת,

הַכֹּל, וּבִפְרָט שֶׁנַּטְמִיעַ וְ

נֵדַע לְמַיֵּן אֶת הַשְּׁקִיפוּת   

לְהִשְׁתַּקְּפוּת, שֶׁנַּבְדִּיל

בֵּין

דִּמְיוֹנוֹת בְּהָקִיץ לְ

רְאִיַּת הַנּוֹלָד.

 

מַחְשָׁבוֹת תּוֹעוֹת

ט

             וֹ

     ע

וֹת

 

נִפְתָּרוֹת, מִסְתַּלְסְלוֹת,

מְבִיכוֹת, שׁוֹלְחוֹת לֶעָבָר

שֶׁלֹּא תָּמִיד מְאַפְשֵׁר 

פְּרִיטַת רְבָדָיו לְדַקּוֹת,

מֵחָזוּת, זִכְרוֹנוֹת.

 

וּמֵמַד הַזְּמַן?

עָמְקוֹ פָּרוּץ וְאִישִׁי, יֵשׁ  

הַמּוֹלִיכִים אוֹתוֹ לְמֵצַר

וְיֵשׁ לַמֶּרְחָב.

 

וַאֲנִי,

אֲנִי רַק תּוֹהָה בֵּינִי לְבֵינִי,

הַאֻמְנָם  מַחְשָׁבוֹת תּוֹעוֹת,

תּוֹהוֹת

וְלֹא טוֹעוֹת

אוֹ שֶׁמָּא טָעִיתִי?

 

הוֹלֶכֶת לַחְשֹׁב עַל זֶה.

 

 

01-08-06
 
© כל הזכויות שמורות

תגובות