שירים

מוות

מוות / משה ר. אזובי

 

 בכבוש שטחים של מחשבה בוכה

המשאיר אחריה ניחוחות אדמה חרוכה

בדרוס אתרי חיוניות באווירת דעיכה

בכבות כל מתג מתרומם ברמץ שאיפה

 

במנהגי אבלות על כל פרט ואובדן

לא שבעה, רק חשבון, מקדיש את הזמן

מחשבות, דמויות, חוויות המתכסים ברגבי עפר

צועדים לקבורה בחרוק שערי האגף שנסגר

 

אתה הוא המוות התופס בשתי ידיו בגרוני

חונק נשימת תחושות שעולות בסגור חלוני

משמיד שטחים טובים חותך וגובר

מחליש אותי בחלקים, שלעצמך שומר

 

קדיש לא ישמע, לא לחישה או זעקה

לא אמן, לא יהא, גם לא שמיה רבא

לא מבורך, לא יתברך, לא כוונה

נשמה מתכנסת, מאבדת זוהרה ואונה

 

לרוב לא קיימת כאן תחיית המתים

בסליחה או וידוי והכרה בטעות שנוקטים

פעמי הקימה מחדש מחדר קר ואפל

בדרך עקלקלה ועמומה ובכסות הערפל

צופרים שקוראים "היכן היית אתה האל ? "

 

כל הזכויות שמורות © למשה  ר. אזובי

תגובות