שירים

בקפסולה של אהבה


תמיד יש לי בכיס
קפסולה רזרבית
אחת כזו,
שתמיד יכולה להכיל אותי,
כזו ששומרת את הרגש,
זה, שמרגיש נרגש ומתרגש
זה, שמסמיק
כששומע מחמאה
ומאדים בזמן מחאה.
 
ואני למדתי
ללמד את עצמי לתת,
קפסולות של אהבה,
לפזר,
בקטנה,
בגדולה.
לאחרים יש לי מלאי גדול
לעצמי, ספור.
 
אם הייתי מתבקש להיות בשקט,
לא להיות כתף חמה,
לסגור נוכחותי בחדר המתנה,
עד שיואילו לקרוא "היי תורך מר... אתה ! כן אתה ! ",
הייתי עונה " אני לא מר, אני ... פשוט אני"
הייתי מעדיף
אולי לדעת שאני כתף קרה,
שערכי במצב הזה מאוד נמוך,
שאין לי מה לתרום,
גם לא מאהבת חינם,
ואולי,
קובר את עצמי
בתוך קפסולה של אהבה עצמית
ושואל קצת רחמים,
ונעלם עם עצמי לתמיד.
בתוך המלאי.
 
מישהי קיבלה את הקפסולה שאני בתוכה ?
 
 
כל הזכויות שמורות © משה ר. אזובי
 

תגובות