יצירות אחרונות
פניו חרוטות בליבי - לאהרון אלמוג באהבה (1 תגובות)
דני זכריה /שירים -29/03/2024 07:15
בְּלֵב הַנֶּפֶשׁ (4 תגובות)
שמואל כהן /שירים -29/03/2024 03:09
התחלות וסופים (2 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -28/03/2024 21:34
שיר השבוע - כבר אביב (4 תגובות)
*לנה* /שירים -28/03/2024 21:33
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (11 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
כוח המילים (11 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/03/2024 08:51
שירים
הדוב מהקרקסהדוב מהקרקס/ יהודה רפאל בקצה הרחוב גר לו דוב שמן וטוב. פתאום החל הדוב לרעוב. בלבו אמר אלך לי לעיר אולי החנווני אותי יכיר. "שלום אדון חנווני אני הדוב המתגורר בקצה הרחוב, האם יכול אתה לתת לי ממתקים בחוב? אחרת, ארעב לי פה ברחוב. דע לך כי מחר אופיע בקרקס ואתה עמי יחד נכנס. ממני תקבל ממתקים רבים ובטח תתלהב לראות אותי מבצע להטוטים". חייך החנווני ומילא כיסי הדוב בממתקים לרוב ופני הדוב היו מאירים ומחויכים. למחרת, התייצב החנווני בפתח השביל המוביל לאוהל הקרקס. ולבו מיד נמס, כשראה את הדוב חובש כובע של ננס ועליה נוצה של טווס, חולצה בצבע ירוק אגס, עניבה כחולה מעוטרת בפס, לב אדום מחייך במכנס ונעליים בצבע צהוב אננס. "איזו הופעה מרגשת ממש כצבעי הקשת"! אמר הדוב לחנווני: "המתן לי כאן, ארוץ ואביא לך מיץ פטל בקנקן וגלידה בטעם פקאן עם דובדבן". לחדרי אלך ואביא משקפיים ופנס לראות אם ידידי החנווני את חובי, מחק מן הפנקס. בתום המופע הטוב הודה החנווני לידידו הדוב ובלבו חשב: כמה נפלא לעזור וללכת בדרך טובה כי מכאן צומחת רק אהבה. כל הזכויות שמורות! תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |