חזרה ליצירות
שירים

צלקות לבנות

תמרה יצחק | (25/12/2012 23:01) | 90 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 

 

החדר חשוך. היא מדליקה את מנורת הקריאה שלה ויוצאת מהמיטה. מול המראה היא מפשילה את החולצה קצת למעלה וחושפת בטן רזה מידי מעוטרת צלקות שכבר הלבינו. היא מוציאה מתחת למזרון סכין לחיתוך בשר שאמא שלה 'איבדה' לפני חצי שנה ובידיים שהעור בהן נראה כמעט שקוף היא חוזרת על הצלקות, לאט וביסודיות, נזהרת שהסכין לא יזוז יותר מידי. הצלקת הראשונה הכי כואבת ואחר כך היא כבר לא מרגישה את הכאב, רק את האדרנלין. בזמן שהיא חותכת את הצלקת השנייה היא חושבת על המורה שהעירה לה מול כל הכיתה על מידותיה, כשהיא חותכת את השלישית היא יכולה לראות בדמיונה את מתן צוחק מהערתה של המורה, היא נסחפה קצת וחתכה עמוק מידי, היא ממהרת לנגב את הדם במגבת הרטובה שהשאירה על המיטה אחרי שיצאה מהמקלחת. קצת כואב, אבל היא עקשנית, ואם התחילה משהו היא גם תסיים. היא חוזרת לצלקות ולזכרונות.
בצלקת הרביעית היא נזכרת במתן כמה חודשיים אחר כך מחמיא לה על ההרזיה ואפילו נוגע בכתפה ושואל מה היא עשתה, והיא רק חייכה ואמרה שכשרוצים הכל אפשרי. הצלקת החמישית עוברת ממש במרכז הבטן, ותמיד מזכירה לה את הפעם הראשונה שניסתה להקיא, חצי שעה לקח לה עד שהצליחה, עכשיו תוך פחות מדקה והיא כבר מקיאה את כל הארוחה. היא גומרת רועדת לגמרי, מנסה להתנתק מכל הזיכרונות והמחשבות, לנקות את הראש. היא מביטה שוב במראה, בוחנת את עבודתה, הפעם לא יצא לה כמו שרצתה, היא תצטרך לחזור שוב בעוד יומיים. אחר כך היא הולכת לאמבטיה ושוטפת את הפנים והידיים. בדרך חזרה לחדר היא עוברת דרך הסלון, אבא שלה מתהפך ומתעורר, היא סותמת את האף בגלל ריח האלכוהול החזק שיוצא ממנו. הוא רואה אותה ונוהם משהו שהיא לא מבינה. היא מחכה שהוא יירדם שוב וחומקת חזרה לחדר, נשכבת במיטה ומכבה את מנורת הקריאה. בחשכה היא מחייכת לעצמה חיוך קטן שחושף שורת שיניים צהובות ומתהפכת על הבטן, דווקא, שיכאב.
 
אשמח לשמוע רעיונות לשיפור, הצעות, ותגובות, תודה רבה
(רק שיהיה ברור, אני לא חותכת ולא בולמית, אין מה לדאוג. )

תגובות

חזרה ליצירות