שירים

האור הגנוז

 בס"ד

האור הגנוז

ראשית מקדם חסיתי בצל כנפי שכינתך,

שאפתי מרוח קודשך, דליתי ממי בארך הזכים הנובעים ממעיינות ההר ומתמזגים ממי הנהר.

מים טהורים הזורמים מגן עדן מקדם, באר מים חיים אשר את צימאון נפשי מרווים.
את עיני הרוח לי פוקחים ורזי רזים לי מגלים שהיו בשמי קדם גנוזים.

שעיניי רואות את האור הגנוז מאיר ממרומים,
קרני אור עצומים ונוצצים כברק יהלומים זוהרים ובוהקים ורוחי ונפשי אליהם משתוקקים.

אור משבעת הימים שהלבנה והחמה מולו מחווירים ומתבוששים.

אור הגנוז האינסופי שהתגבש לממשות וממנו היקום זכה להתממשות.

                                                                  כל הזכויות שמורות

 

תגובות