סיפורים

Shit Happens - פרק 3 – השיטה המטרית

הגעתי למשרד ברבע לשמונה. ליאת ודני כבר היו שם. הם דיברו בניהם, ונראו כאילו התעסקו במשהו חשוב, לשניהם הייתה כוס קפה ביד, ועל השולחן שלי הייתה כוס מוכנה גם בשבילי.

הרמתי אותה תוך כדי הליכה לקראתם, לקחתי שלוק זריז, ואמרתי להם "בוקר טוב ילדים, תודה על הקפה, מה קורה?"

-"הכל בסדר" אמרה ליאת, "אני ודניאל עוד ניסינו לתפוס אותך אחרי שיצאת אתמול."

-"כן, תיארתי לעצמי, הפלאפון היה סגור בבית החולים, אבל עזבו, מה הסיפור עם כל השוודים האלו, מה הקטע יש איזה כנופיה או משהו כזה?"

-"אז זהו," דני פתח בנאום קצר, "כמו שאמרתי לך, יש התפתחויות בעלילה, אבל עד שהגעת למשרד , נוצרה גם תפנית בעלילה, (ליאת חייכה חיוך של הסכמה) מה אתה רוצה לדעת קודם?"

-"תתחיל עם ההתפתחויות" אמרתי.

-"OK," דני לקו אוויר והתחיל, "אז כמו שאמרתי לך היו אתמול בין 8:20 ל 8:30, ארבעה מעשי שוד, בדיוק באותו סגנון, אתה ועוד 3. שירותים, אקדח, איומים, ארנק, אל תצא, וכו'. בכל ארבעת מעשי השוד השאירו, תופים בבקשה.... נעלי אולסטאר על הרצפה. שלושה זוגות שחורים וזוג אחד סגול. הזוג הסגול כמו שאתה בטח מנחש, הושאר בשירותי נשים, והאישה שנשדדה אומרת שזאת הייתה ללא ספק בחורה שודדת ולא בחור. אני לא יודע כמה אפשר לסמוך עליה כי היא לא ראתה כלום, אבל עדיין.

אם זה מעניין אותך אז הסגולות הן מידה, 40 והשחורות מידות , 41, 42, 43. מידה 43 הוא זה ששד אותך דרך אגב." הוא הרים את העניין מהדף שהחזיק והסתכל עליי.

"אתה עוקב, אני ממשיך, אתה קודם כל, כמו שאני מכיר אותך, חושב אם יש קשר בין זירות הפשע, אז זהו שלא. 40 היה בקניון, 41 בפארק, 42 במקדונלד'ס, ו43 בתחנת דלק כמובן. עכשיו, בקניון בתחת דלק, ובמקדונלד'ס, יש מצלמות מעקב, נכון? (הנהנתי בחיוב) עכשיו אתה מקשיב, גם בקניון גם בתחנת דלק וגם במקדונלד'ס הקלטות הרלוונטיות נעלמו, פשוט התנדפו..."

דני נח לרגע, נתן לי לעקל את כל זה, והמשיך- "עכשיו, אתה בטח חושב שני דברים, קודם כל, מה עם הבדיקות מעבדה בכלל, והדבר השני, בטח מישהו מבפנים עזר להם"

-"אני פשוט אשתוק" אמרתי בחיוך.

-"יופי, אז אני אתחיל מהשני, בכל המקומות ללא יוצא מן הכלל, רואים את כל העובדים בשעת הפשע עסוקים במשהו אחר, לא רק זה, גם לא רואים אף עובד בשום שלב של היום מתעסק עם הקלטות. בקיצור לפי המצלמות לא היה שום שוד באף מקום וגם לא צריכה להיות חסרה אף קסטה למרות שחסרה. ואם שאלת את עצמך אז למרבה ההפתעה, גם בפארק אף אחד לא ראה שום דבר.

עכשיו, לגבי הבדיקות מעבדה, אתה יושב? (הוא שאל למרות שישבתי מולו) כי זה הקטע שהכי הגניב לי את התחת. כל ארבעת הזוגות וכל 4 השקיות, נשלחו לבדיקות מקיפות, אפילו ביקשתי שיעשו עליהם עוד סיבוב רק כדי לוודא, (הוא הגביר קצת את עוצמת קולו) ועל אף אחת מכל שמונת הנעליים או ארבעת השקיות ,על אף אחת (!!!) לא מצאו כלום!!! כלום, כלום, כלום... (דני נורא התרגש בשלב הזה) כלום! לא איפה קנו אותן, לא טביעת אצבע, לא טביעה של כפפה, לא שערה, לא סיבים יוצאי דופן, כלום, אפילו לא פירור!!!"

ליאת נתנה קצת לדני לנוח והמשיכה, "אתמול התקשרנו לכמה חניות לבדוק אם מישהו מכר כמות גדולה של אולסטאר או משהו יוצא דופן, אבל כלום לא עלה. אפילו ניסינו למקם את כל זירות הפשע על המפה לראות אם משהו מצטייר, אבל לא הגענו לכלום. הם טובים...." היא הוסיפה.

הייתה שניה של שקט, התיישרתי בכיסא ואמרתי- "רגע תנו לי לוודא שהבנתי הכל נכון, 4 מעשי שוד באותה שעה, (הם הנהנו), 8 נעלי אולסטאר ו4 שקיות בלי כלום עליהם, (הם הנהנו), 3 מצלמות אבטחה בלי כלום, (הם הנהנו), בשום מקרה שוד אין עדי ראיה, (הם הנהנו), בקיצור לפחות 4 חבר'ה או יותר מהדרג הגבוה של הגנבים. (הם הנהנו). OK בלשי CSI LOS ANGELES שלי, אז תנו לי לשאול שאלה אחת, אתם חברים בכנופיה של מקצוענים, שיכולים פחות או יותר לשדוד את הקרום בתולין של ג'ון טרבולטה, למה לעזאזל אתם שודדים כסף קטן בשירותים???"

שלושתנו שקענו במחשבה בשאלה הזאת, עד שאחרי שניה, ליאת שברה את השתיקה ואמרה בחיוך "זה לא משנה." עשיתי פרצוף מופתע, וליאת המשיכה, "רוצה לדעת למה? (הנהנתי) דניאל, ספר לו במה הוא זכה..." דני לא כל כך הבין ועשה פרצוף תמוהה. ליאת לחשה לו בכל רם, "נו.... התפנית בעלילה...נו.."

-"אה נכון" דני קפץ ותופף על השולחן כאילו משהו השתחרר בו. "אז ככה, אתה מוכן, זה לא משנה לנו כי... התיק נסגר!!! קובי הודיע לנו בבוקר שהגיעה הוראה מלמעלה להפסיק לעבוד על תיק הקקי שלך."

-"מה?!" התפרצתי, "אני לא מבין, קובי יודע את כל מה שסיפרת לי"

-"כמובן שבטח"

-"אז למה?"

-"הוא רק אמר שזה בא מגבוה"

-"מה? ממתי מישהו מחליט על איזה תיקים נעבוד, בטח שזה תיק עם ארבעה מעשי שוד שלא היו מביישים אפילו את ברוס ויליס. מה קובי אמר? שצחי נתן את ההוראה?"

-"לא צחי, יותר גבוה"

-"מה? אבי נתן? רק לו יש זמן לחטט לנו בתיקים."

"לא אבי, יותר גבוה"

-"מי יותר גבוה מאבי? מה? לא יכול להיות. (דני וליאת כבר עשו כן עם הראש) וינשטוק?!?! וינשטוק  נתן את ההוראה???"

-"הוינשטוק בכבודו ובעצמו... קובי אמר שלפי איך שהוא נשמע, גם אם היטלר היה שודד אותך לא היינו מתעסקים בתיק הזה."

-"אתה צוחק עליי, לא יכול להיות."

-"פתאום ורעמסס!"

-"די כבר עם הרעמסס שלך! בקיצור אז מה אנחנו אמורים לעשות עם התיק הזה עכשיו? פשוט לעזוב אותו?"

-"כן" הם ענו ביחד.

-"אין מצב, משהו מסריח כאן."

-"נכון" אמר דני, "אבל אין לך מה לעשות... טוב, נו... חוץ מהברור מאליו, שפשוט נעבוד על התיק בלי לגלות לאף אחד."

-"יופי", אמרה ליאת, "חיכיתי לראות כמה זמן ייקח עד שמישהו מאיתנו יגיד את זה."

-"OK”, המשיך דני את קו המחשבה הקודם, "אז למה כאלו מקצוענים שודדים כסף קטן מזקנות? זאת חרא פרנסה... (דני גיחך והמשיך) חוצמזה, שוד זה כזה פסה בארץ שלנו, מאז האופנובנק, רק רצח פוליטי זה באופנה."

-"אני יודעת, גם תיק שוד עכשיו מה לא מתאים לי לשיער" אמרה ליאת בקול צפונבוני במיוחד והוסיפה מחוות יד מתאימה.

-"טוב, באו נהיה רציניים לרגע."

-"טוב," דני התעשת, "אז למה לכנופיית סמואל ל. ג'קסון האלו להסתכן במשהו כזה?"

-"תגידו, עוד פעם ראיתם ספרות זולה בלי להזמין אותי?" שאלה ליאת ונעצרה כשראתה את הניצוץ בעיניים שלי, היא חיכתה שאני אדבר. לקחתי עוד שניה לוודא עם עצמי את מה שחשבתי, ואמרתי "הם לא מסתכנים הם מתאמנים...."

-"למה הם צריכים להתאמן? הם מספיק טובים לפי איך שזה נראה."

-"תלוי מה הם רוצים לשדוד" אמרתי, "תלוי מה הם רוצים לשדוד..."

תגובות