חזרה ליצירות
שירים

טור 11 - החלום הזה הוא עני

Nesi | (09/05/2013 22:30) | 103 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

זהו סיפורו של חלום, אחד כזה שחולם בגדול אך מסתפק לו במועט. אחד כזה שעולם האבירים, הנסיכות והדרקונים רחוק ממנו אלפי שנות אור, אך תמיד אהב לשוב אליהם ולפנטז, אך כמו סופו של כמעט כל חלום, דינו נגזר להתפוגג, להתנפץ כבר מההתחלה. החלום הזה הוא אתה, הוא אני, אבל מה שהוא יותר מכל - החלום הזה הוא עני.
וברבות השנים התחושה כי לחלום אין כבר כל כוח או חשק לחלום והתייאש מלפנטז, כי כל פעם שהוא רק מנסה להמריא הוא מתקזז ומתקזז.
בחלומו של החולם אולי יש בית, אולי גם משפחה אבל יותר מכל סוררת לה עננה אחת כבדה - זוהי מציאותו של הישראלי הממוצע.
ובמציאות זו ישנם מגוון דמויות, חלקן מופרכות וחלקן הזויות. ישנם עשירים וישנן מעושרות, כאלה שכל אחת מהן חיה כסינדרלה במן עולם של אגדות.
ובתפקיד הראשי "הגיבור הטראגי" של העלילה כולה - זאת את, אני ולצערי זה גם אתה.
איפה הכסף אדוני ? ככל הנראה אצלכם. אפשר קצת ? הרי קיצצו לי בלידה ועכשיו מקצצים לי באוכל, בביגוד. לא נשאר לנו כסף לשום דבר.
זה העתיד שאני בחרתי ? זה ? מה אני אידיוט ? אמממ... סביר להניח שכן.
אז עכשיו ברשותך אדוני ליצן האוצר, הוד רוממותך אשמח אם תנתן לי ההזדמנות לומר את שעל ליבי. אפשר ? יופי ! מבחינתנו אתה היית האביר על הסוס הלבן, משה רבנו שתודות לכל לייק ולייק ילך איתנו יד ביד ויעזור לנו לחצות את ים סוף הווירטואלי כל הדרך לעבר הארץ המובטחת והעתיד הוורוד שאנו כה כמהים לו ובעיקר צמאים לו (אם כי אין כרגע בדיוק כסף לשתייה אז נצטרך להתרגל להרגשה). היית לנו למשיח והיית לנו לתקווה כי הפעם יש עתיד, באמת יש עתיד ובפעם הראשונה (וככל הנראה האחרונה) האמנתי לפוליטיקאי וזה גם הרגיש הכי טבעי והכי נכון.
ידעת לדבר ולדבר ולדבר על שאתה מביא איתך פוליטיקה חדשה, כאשר בפועל קיבלנו את אותה פוליטיקקה ישנה, אפורה ומאוסה.
אתה עצמך אמרת שהכל פה הפוך, פשוט הפוך ובמקום לשנות רק החמרת את גזר דיננו וקירבת אותנו צעד נוסף לעבר הגרדום. כבלת אותנו בשלשלאות בצורה שרק קוסם מקצועי ומוסמך יוכל להתירם.
יש קוסם בעולם אה... באולם ?
לסיום אם נהיה כאן כנים אתה ללא ספק הפכת לקורבן הנסיבות ואי שם בסין אוכל עוגיות ומפורר לאט לאט את מזלנו נמצא לו הביבי-סיטר הלאומי עם הסיגר שצוחק לו בקול גדול ורק ממתין מאחורייך לומר לך אהההההההה פיספסת. לצערי הבעיה האמיתית כאן שלא רק אתה פיספסת, כולנו פיספסנו. כולנו תמיד מפספסים.

תגובות

חזרה ליצירות