שירים

השעון עובד אצלי שעות,
המחוג הולך סחור סחור.
בחלון שוכב נוף מוכר,
הירח אומר שכבר מאוחר.

יש פה דלת, אבל אין פה פתחים.
למה כולם בחוץ מחכים.
הקיר ישן צבוע בלבן,
אבל אני כבר לא אצא מכאן.

ההמון בחוץ אבל הוא לא זועם,
עוצם עיניים שוכב ומתעלם.
הגשרים לאט לאט קורסים,
אי בודד מוקף באנשים.

אני לא אצא מכאן,
המחוג מת מזמן.
הירח נהרג באור,
קיר אספלט שחור.

כל הדרכים סגורות,
פה אי אפשר לחיות,
אל תסתכלו אחור,
אני כבר לא אחזור.

ThePoetWhoDied

תגובות