שירים

"שתיקה" הולחן, למתעניינים


לחץ להשמעה

.


אני נושם את השתיקה שנכפתה עלי פתאום,
עוצר לרגע את הנוף שמסתובב מולי.
אני חושב בדומיה איך לשחזר כתמול שלשום,
אפילו משהו שמזכיר טיול לילי.
עצים בלתי נראים לועגים בהחבא צילם,
שותקים גם הם, רוח לא תבוא.
חולות ודיונות נעצמות אט אט מול ים,
גם הוא שתק, לא אסף מאום אל קרבו.
שתיקת עולם של מי שמאוהב, 
במשהו או מישהו.
כמו קרוסלה שאוספת בסיחרור שובב,
את רסיסי האהבה, ואיכשהוא,
הכל מהבהב שוב, 
כנחל זורם הפך פתאום אכזב.
 אני מפליא את הזרימה שחרצה בבדידותי,
בחרתי בך עלמת האופי והתום.
צמרות המחט לוחשות בשכרון לכתי,
בין חלומות ושתיקה, שבאו לי פתאום.
 
שתיקת עולם של מי שמאוהב, 
במשהו או מישהו.
כמו קרוסלה שאוספת בסיחרור שובב,
את רסיסי האהבה, ואיכשהוא,
הכל מהבהב שוב, 
כנחל זורם הפך פתאום אכזב.
אני נושם את הדממה שבאה לי משום מקום,
צובע מחדש את הקולות שמסביב.
רוב הזמן חושב איך לשחזר הכל כתמול שלשום,
אולי סתיו חורפי הפך להיות אביב.
עצים בלתי נראים לועגים בהחבא צילם,
שותקים גם הם, רוח לא תבוא.
חולות ודיונות נעצמות אט אט מול ים,
גם הוא שתק, לא אסף מאום אל קרבו.
שתיקת עולם של מי שמאוהב, 
במשהו או מישהו.
כמו קרוסלה שאוספת בסיחרור שובב,
את רסיסי האהבה, ואיכשהוא,
הכל מהבהב שוב, 
כנחל זורם הפך פתאום אכזב.

תגובות

אילנה בר שלום / שתיקה / דן דיין / 07/03/2014 18:51
גלי צבי-ויס / יפה מאוד / 07/03/2014 21:27
יום טוב צבי / שתיקת עולם / 08/03/2014 08:16
גד לוי / ~love~ / 08/03/2014 08:24
נורית ליברמן / אני נושם את הדממה / 08/03/2014 15:05
אהובה קליין / דו דיין היקר. ~love~ ~king~ / 08/03/2014 20:15