עוד שכם

עוד שכם שלוחה כענף אל הגובה
להחזיק בכבוד גבורות ילדים
ילדי המולדת, ילדי השמיים
מחזיקה בכחה את ילדי החיים
ואין לתאר איך בעוז היא עומדת
מול פנים קצת חיוורות מלפנים
שואלות הן: השכם, עוד ארוכה היא הדרך?
הילדים שלנו-כמעט וקמלים
ועונה היא השכם, בקול רם ובטוח
אין סופה היא הדרך לעד,
אחזיקך המולדת, אחזיק ילדייך
בין קרבות, לכאב, לעמל
אז שואלת האם, שרגליה עייפו כבר
איך תוכלי זאת אמנם להבטיח?
עונה היא השכם, בקולה המתוח
ילדייך יפרשו השטיח
ופתאום, כך לפתע, בין גומות השחר
נפתחת לה דלת שלום
משקופיה משוכים בדמי ילדיה
הפרושים כשטיח אדום