יצירות אחרונות
התחלות וסופים (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -28/03/2024 21:34
שיר השבוע - כבר אביב (1 תגובות)
לנה /שירים -28/03/2024 21:33
קָפֶה טוֹרְטוֹנִי (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/03/2024 12:41
כּוֹחַן שֶל מִילִים - מוקדש לאילונת - ש.ח (8 תגובות)
אביה /שירים -28/03/2024 09:47
וודאות אין מקריות (2 תגובות)
משה חזן /סיפורים -28/03/2024 09:10
כוח המילים (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -28/03/2024 08:51
ימים נטולי חמלה (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -28/03/2024 07:01
בלי להבין שפתו (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -28/03/2024 06:38
בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/03/2024 03:06
עמלקים עליך ישראל (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -27/03/2024 23:41
שירים
כיכי הרגתי את אלוהים לפני שבועיים אך הרבנים המזמרים לא פצו הגה לצלילי המים מאמינים כבדי שמיעה לא ידעו שהוא כבר אינינו והאפיפיור לא חנן אותם, לא את הרוח לא את האב ולא את בנינו התפילות שנעלמו בעננים, לא נשמעו, גם לא בחרוזים אך פרנסה ובריאות עדיין הוענקו בטקסים מצומצמים בעלי המניות נותרו מאובנים במעמדם כאלים והעסקנים הסתגלניים מצאו אחד ויחיד אחר די מהר כי צחוקך הקל עדיין נשמע כמתת אל גם כשהוא כבר איננו, אני שומע אותו בוקע ממך
נאסרתי במשפט צדק אלוהי אוטומטי ושאלתי אותם איך הם יודעים מה הוא חושב, באופן דרמטי האפיפיור והרב התייעצו עם צאצאו של מוחמד תחת עץ תנכי שאר נציגי האל צפו במתרחש באיכות גבוהה על גבי מסך ענקי הבודהיסט עשה עצמו כלא שומע, ועצם את עינו בענווה "אין צדק אלא רק מה שבני האדם מחשיבים כצדק" נלחש שם באולם הצבוע בצבע תכלת, כשהיא נכנסה ברוח רעננה מבעד לדלת וחיוכה המפהק הזכיר לי למה עד הנה באתי להראות איך גם אני, כמוכם, למענו יותר מידי שילמתי
אך ברגע קטוע של עצבות נטועה בגוף אנוש כבר לא זכרתי למה בחרתי כי אגרום לו אתכם לנטוש אם באל כזה חפציכם, קבלו אותו תחת מסך עשן מפואר אין לי זכות אותו לקחת, מאנושות אשר לא שבעה מדת אז סיפרתי לכולם איך אותו רצחתי, את קולי הרמתי זה היה יום חול קצר, והוא לא ראה מאיפה באתי הם החזירו אותו לתחייה בהנפת שרביט וראיתי איך הוא התעצם לו כך, שהפך בן רגע למחייה ולממית היא המשיכה בשלה, בוכה דמעה של ערך ואני הסברתי לא נורא, לנו הדרך ללא מלך תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |